בקשת נתבעת להעברת הדיון בתובענה לבית המשפט לענייני משפחה

בבקשה להעברת הדיון לבית משפט לענייני משפחה

1. מונחת לפני בקשת הנתבעת 2 להעברת הדיון בתובענה לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון אשר לגרסתה הוא בית המשפט המוסמך לדון בה.

רקע

1. התובעת הינה חברה פרטית בע"מ שעיסוקה ייצור ושיווק של מוצרי בטון.  ביום 14.7.13 הגישה התובעת תביעה נגד הנתבעים למימוש משכון, כינוס נכסים ופינוי דירה.

הנתבעים 1 ו-2 הנם בני זוג הנשואים זה לזו משנת 2002 (להלן "הנתבע" ו"הנתבעת" בהתאמה, וביחד "הנתבעים").

הנתבעת 3 (נתבעת פורמלית) הנה חברה קבלנית מהם רכשו הנתבעים את הדירה נושא התובענה. הנתבעת 3 נמחקה מכתב התביעה בהתאם להחלטה מיום 18.6.14.

1. ביום 1.8.10, התקשרו הנתבעים עם הנתבעת 3 בהסכם לרכישת דירה בת 5 חדרים ברח' חיל החימוש 15 בראשון לציון (להלן: "הדירה").

1. על פי הנטען  בכתב התביעה, הנתבעים לא עמדו בתשלומים עבור רכישת הדירה, ופנו אל התובעת בבקשה ללוות ממנה כספים לצורך מימון רכישת הדירה.

ביום 22.1.12 נחתם הסכם הלוואה בין התובעת לבין הנתבעים לפיו לוו הנתבעים מהתובעת סך של 2 מיליון ₪. סך של 1 מיליון ₪ נמסר לידם, וסך נוסף של 1 מיליון ₪ הועבר על ידי התובעת ישירות לנתבעת 3.

הנתבעים התחייבו להשיב לתובעת את סכום ההלוואה לא יאוחר מיום 31.12.14. להבטחת פירעון ההלוואה רשמו הנתבעים משכון על הדירה לטובת התובעת, ללא הגבלה בסכום (הסכם ההלוואה צורף נספח 2 לתביעה, שטר המשכון נספח 3).

1. ביום 6.12.12,  נטלו הנתבעים הלוואה נוספת מהתובעת על סך של 540,000 ₪.  הלוואה זו נועדה לממן את פירעון התשלום האחרון שהגיע  לנתבעת 3 עבור מכירת הדירה לנתבעים ומסירת החזקה בה לידיהם. להבטחת פירעונה של הלוואה זו, אישרו הנתבעים לתובעת כי המשכון שנרשם  על הדירה לטובתה בגין  קבלת ההלוואה הראשונה יחול גם על הלוואה זו. הנתבעים התחייבו לפרוע את מלוא חובם לתובעת שהסתכם אז בסך של כ - 2,540,000 ₪ ממכירת הדירה עד ליום 31.12.15, ולשם כך מונה נאמן. עוד התחייבו הנתבעים לשלם לתובעת על חשבון חובם סך של 7,000 ₪ לחודש החל ממועד כניסתם לדירה (ינואר 2013). בקשר לכך הוסכם בין הצדדים כי ככל שהנתבעים יפרו התחייבות זו תהא התובעת רשאית לפנות לנאמן למכירת הדירה גם לפני יום 31.12.14.