בקשת הארכת מעצר

החלטה

שני משיבים הם לפניי, אך ענייננו במשיב מס' 2 בלבד )המשיב(. המשיב עומד לדין
בצוותא-חדא עם המשיב מס' 1 בעבירה של ניסיון לרצח והיזק בזדון. עם הגשת כתב האישום
הורה בית-משפט קמא על שחרורו לחלופת מעצר, ואולם ערר המדינה על החלטה זו נתקבל
בבית-המשפט העליון, והמשיב נעצר עד תום ההליכים נגדו )בנושא מעצרו זה של המשיב חל
שיבוש בהחלטתי מיום 22.10.01(. משעברו תשעה חודשים והמשיב במעצר, הורה בית-המשפט
העליון, לבקשת המדינה, על הארכת מעצרו בתשעים ימים נוספים, ועתה מונחת לפניי בקשת
המדינה להאריך בשנית את מעצרו של המשיב, גם זו הפעם בתשעים ימים.

האישום שהמשיב עומד עליו לדין נסב על ניסיון נואל לפגוע בערבים - כך כדבר כתב
האישום - כנקמה על חטיפתם של חיילים ישראליים ורציחתם בשטחים. המשיב והמשיב מס' 1 -
אשר כתיאור כתב האישום הוא, כמסתבר, העבריין העיקרי - נסעו במכונית בתוככי חיפה,
שעה שהמשיב אחז בהגה והמשיב מס' 1 ישב בסמוך לו ורובה סער בידו. תוך כדי הנסיעה פתח
המשיב מס' 1 את החלון שלידו, והחל יורה ירי אוטומטי לעבר האנשים שהיו אותה עת במקום
בהאמינו שערבים הם. כתוצאה מן הירי נפצעו ארבעה אנשים, חלק מהם נפצעו קשה ואחד מהם