אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בקשת האב לשינוי תנאי המשמורת עקב טענות לאלימות האם

בקשת האב לשינוי תנאי המשמורת עקב טענות לאלימות האם

תאריך פרסום : 13/08/2017 | גרסת הדפסה
רמ"ש
בית המשפט המחוזי חיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
22794-06-17
16/06/2017
בפני השופט:
חננאל שרעבי

- נגד -
המבקש:
פלוני (האב)
המשיבה:
פלונית (האם)
החלטה

 

 

 

  1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה (כב' סגנית הנשיא, השופטת שושנה ברגר), מיום 8/6/17 בתמ"ש 17578-05-16, במסגרתה הורה למבקש להשיב את הקטין לאלתר לידי האם/המשיבה.

 

רקע והחלטת השופטת קמא

 

  1. הצדדים, הוריו של הקטין, התגרשו בשנת 2009, כאשר על פי הסכם גירושים שאושר ביום 12/9/09, הוסכם שהמשמורת על הקטין תהא בידי המשיבה/האם.

 

  1. ביום 8/5/16 הגיש המבקש תביעה לקבלת המשמורת על הקטין.

 

  1. על פי החלטת בית המשפט קמא מיום 22/9/16, ובהסכמת הצדדים, הם הופנו לבדיקת מסוגלות הורית אצל דר' חנה קמינר, פסיכולוגית קלינית (להלן: "המומחית").

            בחוות דעתה מיום 5/2/17 המליצה המומחית כי הקטין ימשיך להישאר במשמורת האם (לחוות דעתה עוד נחזור בהמשך).

 

  1. בסמוך לחג הפסח שנחגג לאחרונה, עבר הקטין לבית האב ומאז לא שב לבית האם. הוא לא פגש את האם מאז, וקשריו הטלפונים עמה רופפים.

 

  1. ביום 26/4/17 שמעה השופטת קמא בלשכתה את הקטין, בנוכחות נציגת יחידת הסיוע, ומינתה אפוטרופוס לדין לקטין.

            עוד הורתה השופטת קמא כי ביום 1/5/17 התקיים מפגש בין האם ובין הקטין ביחידת הסיוע ב....

 

  1. בהחלטה מיום 7/5/17 הורתה השופטת קמא למבקש, לפעול לאלתר להערכת בדיקה פסיכיאטרית לקטין אצל פסיכיאטר לילדים ונוער.

 

  1. ביום 15/5/17 נערכה בדיקה פסיכיאטרית לקטין על ידי דר' מריאנה שרגורוצקי, ממרפאת בריאות נפש.

            בתוצאות הבדיקה כותבת הרופאה האמורה, כי לפי דברי האב, הקטין הוא קורבן אלימות של אמו ואביו החורג. עוד כותבת הרופאה כי סיבת הפנייה אליה הינה איומים של הקטין לפגוע בעצמו.

            בתיאור הבדיקה כותבת הרופאה האמורה כי הקטין שולל כוונות אובדניות.

בסיכום הבדיקה כותבת הרופאה כי: "חזרתו לבית אמו יכולה לגרום להחמרה דרסטית במצבו".

 

  1. ביום 22/5/17 הורתה השופטת קמא על עריכת בדיקה פסיכיאטרית לקטין אצל דר' סברא ג'ורג', פסיכיאטר, ובדיקה כזו נערכה ביום 24/5/17.

            בתיאור הבדיקה פורט כי הקטין מתלונן על התעללויות חוזרת מצד בן הזוג של האם, אך מתקשה לתת הסברים מדוע מתעלל בו. מאידך, מתאר "תמונה ורודה" בבית האב, וכמה מצבו טוב שם.

            בסופו של יום, סיכם דר' סברא ממצאיו במילים הבאות שגם צוטטו בהחלטת השופטת קמא:

 

"לסיכום: מדובר בילד חמוד אשר סובל מהפרעת הסתגלות על רקע מאבק קשה ואכזרי בין ההורים, דברי מעלה תכנים של אלימות ופגיעות מצד בן הזוג של האם והאם, דבר שלא הורגש במהלך הטיפול הפרטני שקדם למעבר האחרון. בבדיקתו הקודמת מנובמבר 2016 העז לספר על תחושה של בלבול, שידר שהוא קרוע בין שתי העולמות. היום הגיע בלווי אביו וניסה רוב הזמן להדגיש עד כמה טוב לו בבית הספר (תוך חודש ימים השיגים עלו מ50 עד 95??? אף פעם לא היו לי חברים בבית הספר הקודם ועכשיו אני רוב הזמן מסתובב עם חברים???), הפיצול שהוא משתמש מעלה הרבה שאלות. קשה לי להעריך אם באמת עבר התעללות בבית של האם. להערכתי המשך המאבק בין ההורים אינו מקדם את (הקטין). הקושי הרגשי והעומס בהתמודדות עם המורכבות הפסיכוסוציאלית גורם ל(קטין) להשתמש במנגנוני הגנה פרימיטיביים (פיצול-השלכה) דביר מאותת לתפיסה שהעולם הוא או לבן או שחור, או טוב או רע. כך הוא בונה מנגנון הגנה שישמור עלו בעת מצוקה...

המלצות: מדובר במקרה מורכב וסבוך, שדורש התערבות דחופה ועבודה משותפת של המערכת המשפטית, מחלקות הרווחה (...) ומערכת בריאות הנפש.

במידה ויוחלט כי (הקטין) נשאר בתקופה הקרובה במשמורת האב, הכרחי כי תבנה תוכנית טיפולית משמעותית לשימור הקשר עם האם, מתוך ההבנה כי מתפתחת תופעה של "ניכור הורי"- תופעה מורכבת אשר עלולה להביא להשלכות משמעותיות על תפקודו ומצבו הנפשי של (הקטין).

1- המשך טיפול פרטני באזור המגורים.

2- הדרכה של כל אחד מההורים בנפרד.

3- המשך מעקב פסיכיאטרי".

 

  1. במצב דברים זה, ולאחר שגם עיינה ביתר החומר שהונח בפני בית המשפט, קבעה השופטת קמא בהחלטה נשוא רמ"ש זה מיום 8/6/17, כדלקמן:

 

"לאחר שעיינתי בחומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על השבת הקטין לאלתר לידי האם.

מן החומר שהונח בפני בית המשפט עד כה, לרבות בדיקות פסיכיאטריות שנערכו לקטין כנזכר לעיל, חוות דעת מסוגלות הורית וכן תסקירי עו"ס לסדרי דין, לא הוצגה תשתית ראייתית ולו לכאורית לסכנה כלשהי שהקטין חשוף אליה באם ישוב להתגורר עם האם. כל שעולה מן הדברים הוא תחושתו הסובייקטיבית של הקטין לקיומה של סכנה כאמור ואולם, מבלי שיש לדברים ביסוס במציאות. כאמור, תלויה ועומדת בפני בית המשפט תביעת האב להעברת משמורת הקטין לידיו. תביעה זו כבודה במקומה מונח והיא תוכרע לאחר שמיעת ראיות, כאשר כאמור, מועד לצורך כך כבר נקבע ליום 18/09/17. בינתיים, כבר הוגשה כאמור חוות דעת מסוגלות הורית על ידי ד"ר קמינר אשר המליצה על השארת הקטין במשמורת האם תוך שהיא מציינת כי יש לה "כישורים הוריים טובים יותר, היא מציאותית יותר, בעלת כוחות אגו וביקורת מציאות טובים יותר, ובכך מותאמת יותר לצרכיו של (הקטין)".

אין מקום "לרתום את העגלה לפני הסוסים" וליצור מציאות בפועל לפיה הקטין מצוי אצל האב טרם הכרעה בתביעה ותוך עשיית דין עצמית.

אי לכך, הנני מורה על השבת הקטין לאלתר לידי האם.

אך ברור כי על האם לפעול לאלתר לצורך חידוש הטיפול הרגשי עבור הקטין.

האב יפגוש את הקטין על פי זמני השהות שהיו נהוגים טרם מעבר הקטין אליו בסמוך לחופשת הפסח האחרונה.

בית המשפט פונה לאב כי יפעיל את סמכותו ההורית כלפי הקטין, זאת על מנת שהמעבר לאם יבוצע לאלתר וללא צורך במעורבות משטרת ישראל. יחד עם זאת, ככל שהדבר לא יסתייע, מתבקשת משטרת ישראל לסייע בביצוע החלטה זו. 

לא נעלמה מעיני העובדה כי ייתכן והחלטה זו תיצור אצל הקטין קושי נפשי. ואולם, מצופה כי שני ההורים יפעילו את יכולותיהם ההוריות על מנת לסייע בידו ככל הניתן. סיוע כאמור, ביחד עם הטיפול הרגשי שהקטין יעבור, יש להניח כי יביאו אותו למצב רגשי תקין ולקיום שגרת חיים רגילה אצל האם, תוך קיום זמני שהות עם האב.

 

עו"ס לסדרי דין וכן האפוטרופא לדין מתבקשות להמשיך ולעקוב אחר מצבו של הקטין. מבוקש כי עו"ס לסדרי דין תגיש לבית המשפט דיווח עדכני קצר תוך 30 יום ובו יימסר לבית המשפט דיווח אודות אופן מעבר הקטין לאם והסתגלותו לחיים בביתה. דיווח כאמור מבוקש שיוגש גם על ידי האפוטרופא לדין, אף זאת תוך פרק הזמן האמור".

 

  1. יצוין כי התיק קבוע לשמיעת ראיות בתביעת המשמורת שהגיש המבקש ליום 18/9/17, בעוד כשלושה חודשים.

 

 

 

 

עיקר נימוקי בקשות רשות הערעור

 

  1. בבקשתו טוען המבקש כי טעתה השופטת קמא, כשהורתה למבקש להחזיר את הקטין לידי המשיבה, וסבור כי החלטה זו פוגעת בקטין אנושות.

 

  1. טוען המבקש כי:

 

א.         הקטין העדיף באופן עצמאי ובלתי תלוי את משמורת המבקש על פני משמורת המשיבה, ולא בשל הסתת המבקש את הקטין.

            כך גם התרשמה השופטת קמא, שלאחר פגישה עם הקטין, ובהחלטה מיום 1/5/17, ציינה כי הקטין מצוי במצוקה קשה.

 

ב.         הקטין ספג טראומות קשות בבית המשיבה, וחש שם כעוזרת בית ושמרטף לאחיו למחיצה (המשיבה התחתנה בשנית ונולדו לה שלושה ילדים).

 

ג.          השופטת קמא טעתה, כשהחזירה את הקטין לידי אמו, לאחר ששהה במשמורת האב במשך כחודשיים (מאז פסח האחרון).

 

ד.         השופטת קמא טעתה בפרשנותה את חוות דעתה של המומחית, לנוכח הקביעה בחוות דעת כי שני ההורים ראויים לקבלת משמורת הקטין.

 

ה.         השופטת קמא טעתה כשהתעלמה מקביעתה של הפסיכיאטרית דר' שרגורוצקי מיום 15/5/17, כי חזרת הקטין לבית אמו עלולה להחמיר דרסטית את מצבו.

 

ו.          גם חוות דעתו של דר' ג'ורג' סברא מיום 24/5/17, מעדיפה את הותרת הקטין בבית המבקש.

 

ז.          טעתה השופטת קמא כשקבעה בהחלטתה שלא הוצגה תשתית ראייתית, ולו לכאורה, לסכנה כלשהי שהקטין חשוף אליה אם ישוב להתגורר בבית האם (ובנדון מפנה המבקש למסמך הרפואי מטעם דר' שרגורוצקי מיום 15/5/17).

 

ח.         לא יהיה זה נכון להשיב את הקטין לבית המשיבה, ובכך לחשוף אותו לניסיונות נוספים תוך סיכונו.

דיון והכרעה

 

  1. לאחר שעיינתי בבקשה, בהחלטה קמא, ובחומר המצוי בתיק קמא, שוכנעתי לדחות הבקשה אף ללא צורך בתשובה, מכוח סמכותי על פי סעיף 406 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

 

  1. אקדים ואומר, כי רצונו של קטין לגור עם אביו או עם אמו, הוא שיקול בין יתר השיקולים שיש לשקול, כשמחליטים בשאלת המשמורת. אין להעניק לרצונו של הקטין כוח לא מידתי להכרעה בשאלה זו. לעיתים טובת הקטין אינה היעתרות לרצונו בכל מצב ובכל גיל (השווה לעניין זה - בע"מ 9773/16 פלונית נ' פלוני , החלטה מיום 11/6/17).

 

  1. עסקינן בקטין כבן 13 וחצי, שמאז גירושי הוריו, ובהתאם להסכם שאושר בפסק דין ביום 17/9/09, מצוי במשמורת אמו (המשיבה) עם זמני שהות לאביו.

 

  1. המבקש הגיש ביום 8/5/16 תביעה לקבלת המשמורת הייחודית על הקטין, תוך שמעלה טענות על מעשי אלימות מצד בעלה הנוכחי של המשיבה כלפי הקטין והפיכתו לשמרטף לאחיו החורגים.

 

  1. טענות אלה נבדקו על ידי השופטת קמא, אשר ציינה בהחלטתה נשוא רמ"ש זה, כי לא הונחה תשתית ראייתית ולו לכאורית, לטענות אלה.

            גם תלונה שהגיש המבקש בנדון למשטרה, נסגרה, ולא הובילה להגשת כתב אישום (ראה פרק ב' סעיף 5 לכתב ההגנה בתביעת המשמורת, שהגישה המשיבה).

 

  1. במסגרת התיק העיקרי מונתה כאמור המומחית לבחינת מסוגלות הורית של הצדדים, וחוות דעתה מיום 5/2/17 מלמדת כדלקמן:

 

            א.         שני הצדדים, הן האב והן האם, נותנים אהבה לקטין.

 

ב.         הקטין מסתדר טוב גם עם בעלה של המשיבה (אביו החורג) והוא משחק איתו ללא כל סייגים.

 

ג.          הקטין מרגיש צורך לרצות כל מי שנמצא איתו, ולכן משנה את דעתו בהתאם למי שמביא אותו למפגש עם המומחית (אביו או אמו). ניכר כי מנסה להרשים בעיקר כשאביו לידו.

 

ד.         נראה כי הקטין נכנס בעל כורחו למאבק שמתקיים בין הוריו, והדבר אינו מטיב איתו.

 

ה.         לשני ההורים מסוגלות הורית סבירה, ואין עדות לבעייתיות באף אחד מהבתים, לא של האם ולא של האב.

 

ו.          לא נראה כי בבית האם יש הזנחה מסוג כלשהו של הקטין, לא רפואית ולא לימודית, ולא כמתואר וכנטען על ידי האב.

            הקטין מסתדר היטב עם אחיו האחרים בבית אמו, ויש לו קשר טוב עם אביו החורג.

            בדיקות של עו"ס בבית האם לא העלו כל עדות או בסיס להאשמות כלפי האב, ולא נראה כי הקטין חווה התעללות כלשהי בבית אמו.

 

ז.          הקטין הוא ילד בסיכון עקב הלחצים המופעלים עליו לנוכח מאבקי ההורים. יחד עם זאת, ולמרות שלשני ההורים מסוגלות הורית סבירה, נראה כי מומלץ שהקטין יישאר בבית אמו, בין היתר בהיותה מתאימה יותר לטיפול בצרכיו של הקטין. היא בעלת כישורים הוריים טובים יותר והיא מציאותית יותר.

 

ח.         הרושם הוא כי בבית האם, בו גר הקטין רוב הזמן, הוא מרגיש נינוח ובטוח. נראה כי יש לו קשר אוהב עם אמו וקשר מטיב עם בעלה ושלושת אחיו הצעירים. השהייה בבית האם משקפת התמודדות של הקטין עם המציאות, מחויבות ללימודים, עזרה ושיתוף פעולה עם אחרים (דבר שחיוני להתפתחותו הרגשית).

            לעומת זאת, בבית האב, ועל אף רצונו של האב להטיב עם הקטין, יש מצב של "מציאות פנטסטית" שאין בה כמעט מחויבות, אלא בעיקר הנאה ורצון להנעים את שהותו.

 

  1. נזכיר כי מאז שנת 2009 ועד פסח האחרון בשנת 2017, במשך כשמונה שנים, היה הקטין במשמורת אמו עם זמני שהות שנקבעו לאביו, המבקש.

            המבקש הוא זה שרוצה לשנות מצב הקיים שנים בכל הקשור למשמורת הקטין, בטענות כמפורט לעיל, שהתבררו, לפחות לכאורה בשלב זה של הדיון בתיק העיקרי, כחסרות בסיס.

 

  1. בחינת פעולותיה של השופטת קמא, מאז שהקטין עבר להתגורר בבית אביו בפסח האחרון, ועד למתן החלטתה נשוא רמ"ש זה, מלמדת כי פעלה בצורה יסודית, מקיפה, תוך שיחה עם הקטין, תוך הפניה לבדיקות פסיכיאטריות ותוך הסתמכות על חוות דעת המומחית שהונחה בפניה לעניין מסוגלות הורית.

 

במצב דברים זה סבורני, כי גם המסקנה אליה הגיעה, כי אין מקום, טרם שמיעת ראיות בתביעה העיקרית, לשנות את המצב הקיים במשמורת על הקטין, נכונה.

            בצדק קבעה השופטת קמא כי אין מקום להקדים וליצור מציאות בפועל לפיה הקטין מצוי אצל האב, טרם הכרעה בתביעה העיקרית, ותוך עשיית דין עצמי.

 

  1. אכן קיים מסמך רפואי מהמומחית דר' שרגורוצקי מרינה, פסיכיאטרית ילדים, מיום 15/5/17, אליה נלקח הקטין על ידי המבקש, ועליה נסמך בין היתר המבקש בבקשת רשות הערעור (ראה סעיף 13(ה) לעיל). יחד עם זאת, בצדק לא נתנה השופטת קמא משקל רב למסמך זה בהחלטתה, שכן הבסיס לממצאי הפסיכיאטרית האמורה היו דברי האב כדלקמן:

 

"לפי דברו של אבא – ילד נעשתה קורבן לאלימות של אמו ואביו החורג, סיבת הפניה היו איומים לפגוע בעצמו ולא לחזור לבית אמו".

           

            בסיס זה כאמור אינו מדויק, שכן לא הוכח בשלב זה אף לכאורה, כי הקטין הוא קורבן לאלימות אמו ואביו החורג. ההיפך הוא הנכון כאמור לעיל (ראה דברי המומחית שצויינו בסעיף 19 לעיל).

            לכן לא ניתן להסתמך וליתן משקל רב למסמך זה, ועל בסיסו להחליט כבר כעת על הוצאת הקטין ממשמורת אמו והעברתו למשמורת אביו.

            בכל מקרה ישיבת ההוכחות תתקיים בקרוב, 18/9/17, בעוד תקופת זמן קצרה, וכל הטענות לעניין אלימות ו/או סבל של הקטין בבית האם יתבררו אז.

 

            נדגיש – בנסיבות דלעיל, אין בהחלטה קמא להפוך את הקטין "לשפן נסיונות", כגרסת המבקש בבקשתו הנדונה, אלא החזרת מצב לקדמותו ושלילת עשיית דין עצמי.

 

  1. בנוסף, השופטת קמא לא שקטה על שמריה אלא הפנתה את הקטין לבדיקה נוספת על ידי דר' סברא ג'ורג', פסיכיאטר שיבדוק את הקטין, וממצאיו סוכמו במסמך רפואי מיום 24/5/17 (שצוטט בסעיף 9 לעיל).

            דר' סברא מציין כדלקמן:

 

א.         על אף שהקטין מסר על התעללויות חוזרות מצד בן הזוג של אמו, הוא התקשה לתת הסבר מדוע מתעלל בו.

 

ב.         התכנים של אלימות ופגיעות מצד בן הזוג של האם ושל האם, לא הורגשו במהלך הטיפול הפרטני שקדם למעבר האחרון של הקטין אל אביו (בפסח האחרון).

 

ג.          בבדיקה קודמת מנובמבר 2016 העז הקטין לספר על תחושה של בלבול, ושידר שהוא קרוע בין שני עולמות (אביו ואמו).

 

ד.         בבדיקה האחרונה, הגיעה בלווית אביו וניסה להדגיש כמה טוב לו בבית הספר החדש, עד כדי כך שתוך חודש ימים ההישגים שלו עליו מ-50 עד 95 ("???" – כך סימן הרופא במסמך הרפואי ליד נתון זה, אולי כדי להביע תמיהה גדולה מאמירה זו).

 

ה.         מדגיש הרופא כי קשה להעריך אם הקטין באמת עבר התעללות בבית האם, אך כן ניתן לומר כי המשך המאבק בין ההורים אינו מקדם את הקטין, יוצר על גביו קושי רגשי ועומס בהתמודדות עם מצבו, ואף גורם לו להשתמש במנגנוני הגנה פרימיטיביים, לתפיסת עולם של שחור או לבן, או טוב או רע.

 

ממצאיו אלה של דר' ספרא גם אינם מלמדים על חוסר התאמת האם למשמורת הקטין או סיכונו בביתה, אלא על קטין מבולבל שנקלע למאבק בין הוריו, ולא נותר אלא להצטער על-כך.

 

  1. לסיכום ייאמר - גם אנוכי מסיק, כשופטת קמא, מהחומר הנ"ל, ובמיוחד מחוות דעת המומחית, כי אין בסיס או הצדקה בשלב זה לשנות את המשמורת הקיימת כבר שנים על אודות הקטין, אשר היא בידי המשיבה.

            לא הוכח בסיס לכאורי לטענת המבקש, כי הקטין סובל מהתעללויות ואלימות בבית האם המשיבה.

 

            הרושם הלכאורי העולה מתמונת הדברים הוא, כי מדובר בקטין מבולבל, שאוהב את שני הוריו, מסתדר היטב עם אביו החורג ועם אחיו למחצה, שאולי נוח לו בשלב זה לעבור להתגורר בבית אביו שם הדרישות הלימודיות והאחרות פחות נוקשות (ראו חוות דעת של המומחית).

 

            כמובן שאין בדברים אלה כדי לקבע דברים במסמרות, והם נאמרים בזהירות, שכן טרם נשמעו ראיות בתיק זה. יחד  עם זאת, יש בהם בסיס כדי לתמוך, להצדיק ולבסס את החלטת השופטת קמא, שאין מקום בשלב זה לשנות את המשמורת, טרם מתן פסק דין בתובענה של המבקש לקבל את משמורת הקטין לידיו.

 

            החלטתה של השופטת קמא מבוססת ומנומקת היטב, ושוכנעתי כי בחנה את מצב הדברים מאז פסח האחרון ועד היום, בצורה יסודית ונכונה.

 

 

סוף דבר

 

  1. לאור כל זאת, סבורני כי דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא תשובה, וכך אני מורה.

 

  1. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.

 

  1. מצופה מהצדדים לפעול להרגעת הקטין, להגברת בטחונו העצמי, לשיתוף פעולה ביניהם לטובתו, ולנהל את ההליך העיקרי בשאלת המשמורת בצורה שלא תגרום נזקים מיותרים לקטין.

 

 

המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים.

 

 

 

החלטה זו מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.

 

 

 

 

 

ניתנה היום, כ"ב סיוון תשע"ז, 16 יוני 2017, בהעדר הצדדים.

    

                                                                               

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ