בקשות לרישום סימני מסחר תלת-מימדיים

2.         בדו"ח הבחינה הראשון ביקשה מחלקת סימני המסחר פרטים נוספים בנוגע לפרטת הסחורות לגביהן התבקש הרישום ללא התייחסות לצורת הסימן.

3.         בדו"ח הבחינה השני מחלקת סימני המסחר סירבה את הסימנים לרישום מהנימוק, כי  הסימנים הינם דמויות תלת מימדיות של אריזות עבור הטובין המסומנים בסימנים ודרך המלך להגנתן הינה באמצעות רישום מדגם. כן הופנתה המבקשת להוראות חוזר מ.נ. 28, שהיה בתוקף באותה עת, הקובע את התנאים בהם יירשם סימן תלת-מימדי.

4.         המבקשת טענה בפני מחלקת סימני המסחר במכתבה מיום 12.3.2007 כי הסימנים כשירים לרישום וזאת מהטעמים הבאים:

א.                    הסימנים מתאימים להגדרת המונח סימן מסחר שבסעיף 1 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה"). הסימנים אינם הטובין עצמם אלא משמשים "לעניין הטובין" כדרישת הפקודה.

ב.                    הסימנים משמשים כאינדיקציה למקור הטובין ועל כן משמשים לתכלית של  סימני מסחר ולא של מדגמים. עיצוב האריזה אינו חדשני ועל כן אינו ראוי להגנה באמצעות רישום מדגם. קהל הצרכנים מתייחס לסימנים כאל סימני מסחר ולא רק כאריזה פשוטה של הטובין.

ג.                      הסימנים הינם בעלי אופי מבחין אינהרנטי שכן הוא כולל מרכיבים עיצוביים רבים, ולחלופין בלבד, בעלי אופי מבחין נרכש.

ד.                    מטרת רישום הסימן אינו מונופולין בצורת האריזה ועל כן ממילא לא ניתן לרשום בגין האריזה מדגם.

ה.                    סימנים מקבילים נרשמו לגבי הסימן במדינות רבות בעולם, בין היתר, באירופה.

5.         עוד טענה המבקשת כנגד העובדה שבדו"ח הבחינה הראשון לא העלתה מחלקת סימני המסחר את כל הנושאים הנוגעים לצורת הסימן אלא רק להגדרת פרטת הסחורות.

6.         על מכתב זה השיבה מנהלת מחלקת סימני מסחר כי אם ברצון המבקשת לרשום צבע או צירוף צבעים כסימן מסחר, הרי שבקשה זו תישקל רק אם יעלה בידיה להוכיח בדרך המקובל כי צירוף הצבעים המבוקש רכש אופי מבחין כתוצאה משימוש וכי הוא משמש בעיני הציבור לזיהוי מקור הטובין, שכן, בדרך כלל, צירוף צבעים כשלעצמו אינו בעל אופי מבחין.

7.         במענה למכתב זה טענה המבקשת כדקלמן:

א.                    ההגנה המבוקשת הינה על הצירוף של צורת האריזה והצבעים המופיעים בה במתכונת בה הוגשה.

ב.                    מבחינת הסימנים כמכלול עולה כי הם בעלי אופי מבחין אינהרנטי. לעניין זה הפנתה המבקשת להחלטת בית הדין האירופי בעניין Henkel KGaA v. OHIM.

ג.                      כן טענת המבקשת כי אין לסרב את הסימנים רק בשל היותם תלת-מימדיים ומפנה לעניין זה לתיקון שהוכנס לחוק הבריטי בשנת 1994.

ד.                    המבקשת מסכימה כי רישום הסימנים לא ייתן לה זכות שימוש ייחודית בצורת האריזה בנפרד אלא בהרכב הסימן.

8.         המבקשת הגישה את תצהירו של מר Ivor Anton NG סמנכ"ל החברה המבקשת בתמיכה לטענותיה. מר איבור הצהיר כי כדלקמן:

א.      המבקשת מונה 11,500 עובדים המועסקים ב- 41 מקומות בעולם.