בקשה לרישום סימני מסחר "American Apparel"

1. בוחנת סימני המסחר סירבה לרשום את סימן המסחר בהיותו חסר אופי מבחין (סעיף 8(א) לפקודה) ובהיות המילים המרכיבות אותו נוגעות במישרין אל מהות או איכות הטובין שלסימונם הן נועדו (סעיף 11(10).
2. לאחר התכתבויות שונות, שבהן הומצא גם חומר ראיות, עמדה לשכת סימני המסחר על סירובה לרשום את הסימנים, והמבקשת ביקשה שהתיק יועבר אל הרשם לשם מתן החלטה שיפוטית על סמך החומר המופיע בו.
3. טענות המבקשת לכשרות הסימנים לרישום הן אלה:

א.      צירוף המילים שבסימן הוא ייחודי, ולמעשה לא נעשה בו שימוש בשפה האנגלית טרם עשתה זאת המבקשת.

ב.      הציבור הישראלי ברובו אינו דובר אנגלית כשפת אם, והמילה APPAREL אינה מוכרת לו, בהבדל ממילים אחרות אשר הוראתן ביגוד או לבוש.

ג.        המבקשת עושה שימוש בסימן שנים רבות בהיקפים גדולים, בארצות הברית ובמקומות אחרים, ומאז שנת 2006 גם בישראל והסימן רכש לו אופי מבחין, דהיינו משמעות שניה המקשרת אותו אל המבקשת כמקור הסחורה.

5. במהלך הבחינה עתרה המבקשת אף לכך שהסימן יירשם כסימן זר, בהתאם להוראות סעיף 16 לפקודה, אולם לשכת סימני המסחר סירבה גם לבקשה זו, מאותם נימוקים בהם סורב הסימן לרישום לכתחילה.
6. הראיות אותן הגישה המבקשת מכילות תצהיר מטעם דוב צ'רני, אזרח קנדי, שהוא השותף הבכיר במבקשת. וחוות דעת מומחה מטעם הגב' סטייסי קוחלני.
7. בתצהירו מעיד מר צ'רני על כך שהמבקשת הוקמה בשנת 1998, ועושה שימוש בסימן מאז 1988 (כך במקור, ואף במכתב בא כוחה של המבקשת). אני מניח לצורך הדיון כי השימוש בסימן אכן החל כעשר שנים לפני הקמת המבקשת, על ידי חברה או עסק קשורים.
8. מר צ'רני העיד לגבי היקפי המכירות של המבקשת בארה"ב ובעולם כולו, ואף צירף נתון כספי לגבי היקף המכירות בישראל בשנת 2006 (התצהיר נערך בספטמבר 2007).
9. באשר לחוות הדעת, עניינה בסקר שנערך ולפיו נשאלו 495 נשים בגילאי 18 ומעלה, מה הן מבינות מהמילה האנגלית APPAREL. 91% מהנשאלות השיבו שפשר המילה לא ידוע להן, ורק 3% ידעו לקשר את המילה ללבוש או לבגדים. הנשאלות נבחרו מפיזור ארצי מייצג של האוכלוסייה בישובים היהודיים בישראל.
10. באשר לעדותו של מר צ'רני, אין בה כדי להראות על כך שהסימן רכש בישראל אופי מבחין המזהה אותו עם המבקשת, ולצורך קביעה זו אני מוכן אף להניח שבשנתיים שחלפו אף הוכפלו ושולשו היקפי המכירות בישראל. לא מצאתי בו קמפיינים המביאים לידיעת הציבור את המותג ואת המבקשת, ולמעשה התמקד, על פי התצהיר ונספחיו, הפרסום בישראל במספר מודעות באנגלית שנאמר לגביהן שהן פורסמו במגזין בשם TimeOut Tel Aviv.
11. באשר לסקר, לא ברורה לי לחלוטין הבחירה לערוך אותו דווקא בקרב נשים, הלא המבקשת מצהירה על עצמה שהיא מייצרת בגדים גם לגברים, אולם בכל מקרה, כפי שאעמוד על כך להלן, אין בו כדי להועיל למבקשת לעניין היותו של הסימן גנרי ומתאר, לכל היותר יש בה כדי לחזק את דעתי בכך שהסימן לא רכש אופי מבחין בישראל, שהלא גם אם אקבל את הטענה לפיה ציבור הנשאלות משקף את הציבור הרלבנטי אליו אני צריך להתייחס בהחלטתי, וציבור זה אינו יודע את משמעות המילה APPAREL באנגלית, הרי שאילו הכירו את הסימן ככזה המסמן את המבקשת, היו יודעות לענות בתשובתן כי הסימן קשור לביגוד או הלבשה, או יותר מכך לומר כי המילה קשורה למבקשת, ציבור הנשאלות ככל שהוא מייצג לא ידע לקשר את המילה למבקשת או לתחום עיסוקה.
12. לאור דברים אלה אני קובע כי הסימן לא רכש בישראל אופי מבחין, ודאי שלא כזה שיאפשר לו להירשם. אעיר רק בעניין זה, כי אני מטיל בספק רב את עובדת יכולתו של סימן כאמור לרכוש אופי מבחין בהיותו סימן גנרי המתאר את הטובין של המבקשת.