בקשה לפטור מעירבון - פסקדין

המערער, מועדון הצופים האורתודוכסים, באמצעות ראש השבט מר דוד מנסור, התדיינו בבית
הדין לשכירות עם המשיב, בעליו של נכס שהושכר לפעילות הצופים. בפסק דינו קבע בית
הדין כי המושכר משוחרר מתקרת דמי שכירות מירביים כקבוע בסעיף 52 לחוק הגנת הדייר
]נוסח משולב[ התשל"ב1972-. כך נקבע בהסתמך, במידה רבה, על כך שהתאחדות הצופים, אשר
המערער מהווה חלק ממנה, היא תאגיד ציבורי שהוקם על פי דין, ולפיכך חלה עליה תקנה
1(5( לתקנות הגנת הדייר )דמי שכירות בבתי עסק - אי תחולת השיעורים המירביים
והפחתות( התשמ"ג1983-. המערער הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, בקשתו
נענתה, וערעורו נדחה תוך חיובו בהוצאות. על כך מבקש הוא רשות לערער בבית משפט זה,
ובפני בקשתו לפטור או הפחתת ערבון.

בבקשת הפטור נטען כי המבקש אינו אישיות משפטית נפרדת, כי מר מנסור מנהל עבור המבקש
חשבון בנק המצוי ביתרה של 40 ש"ח בלבד, ואין באפשרותו לגייס את הסכום הדרוש להפקדת
הערבון, וכי סיכויי הבקשה טובים. לבקשה צורפו תצהירו של מר מנסור, וכן תצהיר של מר
שמעון הראל, עוזר לנציב כללי בהתאחדות הצופים והצופות. מר הראל הצהיר כי שבט הצופים
חבר בהתאחדות אך אינו בעל אישיות משפטית, כי לשבט או לאנשים ממנו אין סמכות ורשות