בקשה לעיכוב ביצוע הוצאת קטינה ממשמורת הוריה והשמתה במסגרת חוץ-ביתית.

1.      בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט לנוער בת"א [כב' הנשיאה ג' ויגוצקי מור] מיום 14.1.13, בה הורה בית המשפט על הוצאת הקטינה ממשמורת הוריה, והשמתה במשמורת רשות הסעד אשר תקבע את מקום חסותה במסגרת חוץ-ביתית.

הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה לפני הגשת הערעור, וב"כ המבקשת הודיע שהערעור יוגש עד 30.6.13.

2.      בית משפט קמא קבע בהחלטתו מ- 14.1.13:

א.    ב- 23.11.11 הוכרזה הקטינה כקטינה נזקקת. להורים 3 בנות מהן 2 קטינות, המערכת הזוגית והיחסים ביו ההורים היו סבוכים, אלימים, משבריים וחושפניים כלפי הקטינות. ההורים התגוררו יחד עם הקטינות בבית הורי האב. ב- 13.11.12 האם עברה להתגורר בדירה נפרדת יחד עם אחות הקטינה.

ב.   לקטינה קשיים רגשיים גדולים ופערים לימודיים. בית המשפט קיבל דיווחים קשים על קשייה של הקטינה, על כך שלקחה על עצמה             "תפקיד הורי" לטפל באביה, ועל חוסר הפניות שלה ללימודים. חוות הדעת הפסיכולוגית שהוגשה ב-4.11.12 קבעה שהקטינה איננה ממצה את יכולותיה בשל עומס רגשי עמו היא נאלצת להתמודד.

      המדובר בקטינה אשר מכוונת את עצמה למלא צרכים של אחרים, תפיסת עצמה מצומצמת, היא תופסת את עצמה כמי שצריכה לדאוג לטפל באביה, ועפ"י חוות הדעת התפקוד שלה בבית האב פוגע בה, ולא מאפשר לה להתבונן על צרכיה ולהגשים עצמה.

ג.   המלצות הגורמים המאבחנים היו שהקטינה זקוקה להשמה במסגרת חוץ ביתית, שתאפשר לה לקבל טיפול פסיכולוגי וסיוע בלימודים. האם הסכימה להמלצות, והאב מתנגד.  

ד.   עילת הנזקקות לעניין הקטינה עומדת בעינה, ויש להאריך את הכרזת הנזקקות עד 30.6.14. נקבעו דרכי טיפול - הקטינה תושם במשמורת רשות הרווחה אשר תקבע את מקום חסותה במסגרת חוץ-ביתית מתאימה, ביקורי הקטינה וההורים יהיו על פי הכללים הנהוגים בפנימיה ובתיאום עם העו"ס לחוק הנוער. הקטינה תפגוש את שתי אחיותיה, תקבל טיפול רגשי וסיוע בלימודים, וההורים יקבלו הדרכה.

 על ההחלטה של בית משפט קמא  מ- 14.1.13 - לא הוגש ערעור.

3.       ב- 7.4.13 הגיש האב בקשה לבית משפט קמא להשאיר את הקטינה  בביתו,  וזאת נוכח שינוי נסיבות.

סעיף 14 לחוק הנוער [טיפול והשגחה] תש"ך -1960 מורה:

"רשאי בית המשפט, לפי בקשת הקטין, האחראי עליו ... לשנות החלטה שניתנה לפי חוק זה... לבטלה... ואולם רשאי בית המשפט שלא להיזקק לבקשה כאמור אלא אחת לשלושה חודשים".

הבקשה לשינוי החלטה עקב שינוי נסיבות הוגשה בטרם חלפו 3 חודשים ממועד מתן ההחלטה מ- 14.1.13.

4.      שינוי הנסיבות הנטען בבקשה: ראשית, הקטינה סיימה את המחצית הראשונה בבית הספר בהצטיינות. שנית, בבית האב והוריו, בו מתגוררת הקטינה, נעשה שיפוץ ולקטינה יש חדר מרוהט משלה. שלישית, כיום האב אינו מתגורר עם האם-גרושתו, ובמועד מגורי ההורים יחדיו הסכסוכים השפיעו לרעה על הקטינה. רביעית, יחסיה של הקטינה עם חבריה בבית הספר השתפרו.

בית המשפט קמא בהחלטתו מ-8.5.13 דחה את הבקשה וקבע, שאין בטענות המועלות שינוי נסיבות.

ב"כ המבקשת הודיע שהערעור, שטרם הוגש, נסב על החלטת בית משפט קמא מ- 8.5.13.  

5.      פקידת הסעד לחוק הנוער, הודיעה לבית משפט קמא ב-8.5.13, שהתקיימה ב-11.2.13 פגישת היכרות בפנימיה, ההורים הגיעו לפגישה, הפנימיה הסכימה לקבל את הקטינה. הקטינה נמצאת בקונפליקט בין עמדת האב המתנגדת לקיום ההחלטה מ-14.1.13 לבין עמדת האם המשתפת פעולה. קליטת הקטינה בפנימיה נקבעה ל-1.7.13, והאב אינו משתף פעולה.

פקידת הסעד לחוק הנוער בהודעת עדכון נוספת מ- 19.5.13 דיווחה:

"עובדת סוציאלית לחוק הנוער נמצאת בקשר רצוף עם בית הספר בו לומדת הקטינה, וכן החונכת... וכן אמה של הקטינה, האב אינו משתף פעולה. מדווח על מצוקה של הקטינה, בעיות חברתיות משמעותיות עד כדי הגשת תלונה על ידי הקטינה כנגד אחת הבנות... הכיתה של הקטינה מתפרקת וכל הילדים יפוזרו בבתי ספר אחרים בעיר. מצבה הלימודי של הקטינה אינו תואם את בני גילה, קיימים פערים רבים... הדיווח האחרון שהוגש לבית המשפט לפני הדיון התייחס לתקופה בה ההורים כבר אינם מתגוררים ביחד והמליץ על העברת הקטינה למסגרת חוץ-ביתית. בשיחה עם הילדה ברור שהיא מוסתת על ידי האב [לדברי האם לעיתים אף נגדה], אינה מצליחה להתפנות לתפקוד לימודי וחברתי תקין ... האב התנגד לכל שיתוף פעולה... לא יכול [האב - י.ג.] לראות כלל את צרכיה של הקטינה ועסוק בפגיעה בו, וכלל אינו רואה בעיות בתפקודו ההורי, במעורבות הקטינה בסכסוך ... בצורך שלה בעזרה, ולכן למעשה לא השתנו כלל הנסיבות שהצריכו את הוצאת הקטינה מהבית מלכתחילה".