בקשה למתן צו מניעה זמני וקביעת הסדרי ראיה בין אב לבתו הקטינה.

בפני בקשה למתן צו מניעה זמני  ובקשה לקביעת הסדרי ראיה בין אב לבין בתו הקטינה.

בגדרי בקשה זו עולה השאלה האם יש להורות על החזרת קטינה בגיל הרך לאזור מגוריה בצפון הארץ, שעה שבעת בירור תביעות להסדרי ראייה ואבהות, העתיקה האם (יחד עם הקטינה) את מקום מגוריה לדרום הארץ, ללא ידיעת האב  והסכמתו  וללא אישור בית המשפט?

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

1.         התובע, רווק ומתגורר כיום ביישוב בצפון (הלן:"התובע" ו/או "האב").

הנתבעת, רווקה, אם לבת ממערכת יחסים קודמת, שהתגוררה במושב בצפון עד לתקופה האחרונה (להלן:"הנתבעת ו/או האם").

2.         הצדדים הכירו בשנת 2011, ולאחר תקופה קצרה, עבר התובע להתגורר בשכירות בסמיכות למקום הנתבעת, ביישוב בצפון.

בהמשך, וכתוצאה מניהול מערכת יחסים בין הצדדים, נכנסה הנתבעת להריון והיא הודיעה לתובע על כך. אולם במהלך תקופת ההריון, הצדדים נפרדו זה מזו; לאחר מכן,  נולדה לצדדים בת (להלן:"הקטינה"); ודוק, מאז לידת הקטינה ועד היום (כ- 5 חודשים), הנתבעת לא איפשרה לתובע לראות את בתו הקטינה.

3.         בין הצדדים התגלעה מחלוקת באשר לקטינה והחלו הליכים משפטיים ביניהם:

בתאריך 21.11.12, הגיש התובע תביעה לאבהות במסגרת תמש 39740-11-2, וכן תביעה לקביעת הסדרי ראיה בינו לבין הקטינה במסגרת תמ"ש -39770-1-12. ביום 29/11/2012 הגיש התובע בקשה למתן צו עיכוב יציאה הקטינה מהארץ.

ביום 3/12/2012 הגישה הנתבעת בקשה למתן אורכה להגשת כתבי הגנה למשך 30 ימים.

בתאריך 13.12.12 הגישה הנתבעת בקשה למתן צו הגנה  במסגרת ה"ט 27116-12-12 בבית משפט השלום בצפת. בית המשפט נתן צו במעמד צד אחד (החלטה מתאריך 13.12.12); דיון במעמד שני הצדדים נקבע ליום 25.12.12 (לאחר דחיית דיון מ-19.12.12).

בתאריך 24.12.12, יום לפני הדיון שנקבע, הגישה הנתבעת "בקשה בהולה להעברת דיון", במסגרתה, הודיעה הנתבעת כי נאלצה לעבור עם שתי בנותיה לדרום, וביקשה להעביר את הדיון בצו ההגנה לבית המשפט בבאר השבע; בית המשפט קבע את הבקשה לדיון במעמד שני הצדדים.

הנתבעת לא התייצבה לדיון מתאריך 25.12.12 וצו ההגנה שניתן במעמד צד אחד, בוטל .

הנתבעת הגישה בקשה לכבוד נשיא בית המשפט העליון להעברת הדיונים מבית המשפט לענייני משפחה בטבריה לבית המשפט בבאר שבע,  וכבוד בית המשפט העליון בהחלטתו מתאריך 17.1.2013 דחה את הבקשה להעברת מקום הדיון לבית המשפט בבאר שבע.

4.         בתאריך 1.1.2013, הגיש התובע תביעה למתן צו מניעה/עשה האוסר על הנתבעת להעתיק מקום מגוריה של הקטינה מהמושב בצפון, לדרום או לכל מקום רחוק ממקום מגוריו.

בית המשפט בהחלטתו מתאריך 2.1.2013, לא נעתר לבקשה למתן  צו במעמד צד אחד, וקבע  דיון במעמד שני הצדדים לתאריך 27.1.2013.

הנתבעת הגישה בתאריך 23.1.2013 תגובה מטעמה, במסגרתה התנגדה לבקשת התובע.

בדיון נחקרו שני הצדדים ובסיום סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה, כאשר כל אחד נותר איתן בעמדתו.

טענות התובע: