אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בקשה להקלה בעונש בגין עבירות משמעת של עובד מדינה

בקשה להקלה בעונש בגין עבירות משמעת של עובד מדינה

תאריך פרסום : 02/10/2007 | גרסת הדפסה
עש"מ
בית המשפט העליון
7562-06
24/09/2007
בפני השופט:
א' פרוקצ'יה

- נגד -
התובע:
מולא סלאח
עו"ד תמי אולמן
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אפרת פילזר
פסק-דין

1.          לפני ערעור המערער על גזר דינו של  בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה  בתיק משמעת 17/06 (עו"ד י' תלרז, עו"ד א' מסטרו, מר מ' דיאב). המערער מבקש בערעורו להקל בעונש שהוטל עליו.

2.         המערער, יליד שנת 1947, שימש במועד הרלבנטי לתובענה כראש ענף ניהול ספרים בפקיד השומה בעכו. הוא הגיע ביום 10.8.04, יחד עם אדם אחר, רוני עבוד (להלן: "רוני"), המשמש כמבקר ניהול ספרים במס הכנסה, לגן הילדים אשר בבעלותה של המתלוננת, כששניהם הציגו עצמם כפקידי מס הכנסה וביקשו לראות את הספרים. המתלוננת, שהייתה עסוקה בטיפול בילדים, ביקשה מהמערער ומרוני להמתין מחוץ לגן, עד שאימה, המטפלת באופן שוטף בהנהלת החשבונות תגיע. בשלב מסויים, נכנס המערער לגן בתואנה שהוא רוצה לשטוף ידיים, קרא למתלוננת, ושאל אותה אם יש לה מה להסתיר, והוסיף כי אם כן, הוא יטפל בזה ואין לה מה לדאוג. לאחר שהמתלוננת השיבה שאין לה מה להסתיר, נצמד המערער לגופה, ליטף את שדיה, ונישק אותה שלוש נשיקות על לחיה. מאוחר יותר עיין המערער בספרי החשבונות של המתלוננת, יחד עם אמה, ומשסיים לעיין בהם קרא למתלוננת ואמר לה שהוא צריך להיפגש איתה ב"ארבע עיניים". באותו יום התקשר המערער למתלוננת ואמר לה שיגיע לגן שלה למחרת היום. למחרת, הגיע המערער שוב אל הגן ואמר למתלוננת: "את תעזרי לי ואני אעזור לך". הוא אחז בידיה, נישק אותן, ליטף את פניה ושיערה ונישק את שדיה, מבעד לחולצתה, והניח את ידיו בין ירכיה.  מעשים אלה בוצעו תוך שהמערער מסביר למתלוננת את הטוב והחסד שעשה עמה, כשהתעלם מהונאות שונות שגילה בביקורת. המעשים נעשו שלא בהסכמת המתלוננת, אשר הדפה את ידי המערער מגופה, אמרה לו שאינה מעוניינת שייגע בה, וביקשה ממנו להתרחק ממנה.

3.         המערער הורשע בבית משפט השלום בקריות (פ 1720/04) בעבירות של לקיחת שוחד מיני על ידי עובד ציבור לפי סעיפים 290 יחד עם סעיפים 293 ו-294 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בעבירות של מעשים מגונים לפי סעיף 348(ג)(1) לחוק העונשין ובעבירה של שימוש לרעה בכח המשרה לפי סעיף 280(1) לחוק העונשין. נגזרו עליו 20 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, והוא חוייב בפיצוי המתלוננת בסך של 10,000 ש"ח. ערעורו של המערער כנגד ההרשעה וכנגד גזר הדין נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (ע"פ 590/05).

4.         בעקבות ההליך הפלילי הוגשה כנגד המערער תובענה משמעתית. בית הדין הרשיע את המערער בעבירות משמעת לפי סעיפים 17(1), 17(2), 17(3) ו-17(6) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג- 1963 (להלן: "החוק"),בעשותו שימוש בסמכותו הקבועה בסעיף 61ג לחוק, המאפשר לבית הדין להסתמך על ממצאים ומסקנות של ערכאת השיפוט הפלילית.

5.         לאחר שמיעת טיעוני הצדדים לעניין אמצעי המשמעת, הטיל בית הדין על המערער נזיפה חמורה, פיטורין לאלתר ופסילה משירות המדינה למשך 6 שנים מיום גזר הדין. בנימוקיו, הדגיש בית הדין את חומרתה של עבירת השוחד במגזר הציבורי, ואת הצורך להחמיר באמצעי המשמעת המוטלים על עובד העובר עבירה כזו נוכח פגיעתה הקשה. בית הדין קבע כי צל כבד רובץ על מעשיו של המערער, במיוחד נוכח יסוד המעילה באמון שהיה כרוך במעשיו האמורים כלפי הממונים עליו ברשות המיסים, אשר נתנו בו את מבטחם כי יבצע כראוי את פעולות ביקורת העסקים, ויתן דוגמא אישית בהתנהגות נורמטיבית בביצוע תפקידו. בדפוס התנהגותו, פגע המערער פגיעה ממשית בתדמיתו של השירות הציבורי, פגיעה שנילווה לה יסוד של קלון, כך לעמדת בית הדין.

            בית הדין נתן דעתו גם לנסיבותיו האישיות של המערער, בן 59, בעל ותק של 25 שנים בשירות הציבורי, אשר שירותו לאורך השנים היה תקין, ובאיכות מקצועית ראויה. הוא נשוי ואב ל-8 ילדים שחלקם עדיין מתגוררים עימו, ואשתו אינה עובדת. בגזירת אמצעי המשמעת, איזן בית הדין בין השיקולים השונים לחומרה ולקולא. במסגרת אמצעי המשמעת שנקבעו, לא נשללה זכותו של המערער לקבל גמלה עם הגיעו לגיל 60 בהתאם לשנות עבודתו בפועל, ועל בסיס השכר הממוצע במשק.

            הערעור נסב על חומרת אמצעי המשמעת שהוטלו על המערער.

6.         המערער טוען לענין אמצעי המשמעת, כי בית הדין החמיר עמו יתר על המידה, וכי נסיבותיו האישיות המיוחדות מצדיקות הקלה בעונש. לטענתו, בית הדין לא נתן משקל מספיק לעברו הנקי הן בתחום הפלילי והן בתחום המשמעתי. כן היה מקום לתת משקל ראוי לעובדה כי הוא כבר נשפט ונענש בהליך הפלילי בגין אותם מעשים, ונגזר עליו עונש כבד של מאסר בפועל. כן היה מקום להתחשב בנידוי החברתי שהאירועים הביאו עליו ועל משפחתו בקרב הקהילה הדרוזית אליה הם משתייכים. כן נטען, כי לא ניתן משקל מספיק לעובדה כי המערער אב לשמונה ילדים שעול פרנסתם עליו, ונמנע ממנו מלפרנסם בהיותו במאסר. ולבסוף, נטען, כי בית הדין נחשף למסמכים שונים שכללו קובלנות בנושאים שונים שהוגשו כנגדו, וזאת על אף שאלה לא הצמיחו כנגדו הליכים משפטיים כלשהם. חשיפה זו שלא היתה ראויה, הביאה לדבריו להחמרה בלתי מידתית בעונשו. הוא מבקש לחזור לעבודתו ולהמשיך לתרום לשירות הציבורי כפי שתרם שנים רבות. לחלופין, ביקש המערער להחזיר את הענין לבית הדין למשמעת כדי שיפסוק שנית בעניינו, והפעם בלא להתייחס לראיות בלתי קבילות בקשר אליו.

7.         עמדת המדינה היא, כי המערער הורשע בעבירות שוחד ומעשים מגונים שמעצם טיבם נושאים קלון. בתפקידו הבכיר אמור היה המערער לשמש דוגמה לציבור, ומשלקח שוחד מיני תוך הפעלת לחץ על המתלוננת ועשיית מעשים מגונים בה, הפר את האמון שניתן בו כעובד בשירות הציבורי, והסב לשירות הציבורי נזק ופגיעה. אין מקום להמשך העסקה של עובד שכשל בעבירות מסוג אלה שהמערער עבר, וראוי לנקוט באמצעי משמעת חמורים בנסיבות כגון אלה. באשר למסמכי הקובלנות בעניינו של המערער שהוגשו לבית הדין, טוענת המדינה כי אין להניח שאלה השפיעו על החלטתו, ולכן אין לנקוט כל צעד דיוני בהקשר לעניין זה.

8.        דין הערעור להידחות.

           המערער מילא תפקיד בכיר בשירות המדינה כמפקח מס הכנסה. בתפקידו זה, ניתנו בידיו סמכויות רבות כלפי אזרחים מן השורה. סמכויות אלה אמור היה המערער להפעיל בתום לב, ומתוך שיקולים ענייניים בלבד. כח המשרה שניתן בידו אמור היה להיות מופעל לתכלית האינטרס הציבורי בלבד, ולא לכל מטרה אחרת.

           המערער כשל בתפקידו בצורה חמורה. הוא הורשע בפלילים בלקיחת שוחד מיני על ידי עובד ציבור, ובעבירות של מעשים מגונים, וכן בעבירה של שימוש לרעה בכח המשרה. עבירות אלה מהוות גם עבירות משמעת חמורות, שחברו בהן הן אלמנטים של עבירות שוחד והן יסודות של עבירות מין שבוצעו בידי עובד מדינה בכיר במסגרת תפקידו.

           המערער מעל בתפקידו מעילה קשה בשני מובנים, שמשקלם המצטבר הופך את מעשיו לחמורים במיוחד: הוא ביקש לנצל את תפקידו לצורך קבלת טובות הנאה מיניות, ואף הוציא לפועל כוונה זו הלכה למעשה; כמו כן, הוא ביצע מעשי מין מגונים באשה שהיתה נתונה למרותו התיפקודית, בניגוד להסכמתה, ותוך ניצול שרירותי מחפיר של סמכותו ומרותו. שילוב זה של מעשים מהווה פגיעה קשה ברמתה ובתדמיתה המוסרית והערכית של מערכת פיקוח המס הפועלת בשירות המדינה, שאנשיה מגיעים לאזרחי המדינה לצורך ביקורת ספרים. היא מהווה פגיעה קשה בשירות המדינה כולו, הנדרש לטוהר כפיים ותקינות פעולתו, כאשר עובד הנמנה עליו נכשל בצורה כה קשה, (ע"פ 658/88 טייטלמן נ' מדינת ישראל, פד"י מג(1) 259, 263; ע"פ 2695/93 שירי נ' מדינת ישראל). טוהר השירות הציבורי הוא תנאי לאימון הציבור בו. אימון הציבור בשירות הציבורי הוא תנאי הכרחי שבלעדיו אין השירות יכול לפעול. מעשי קלון מסוג אלה שבוצעו על ידי המערער מחייבים נקיטת אמצעי משמעת ממשיים, אשר יגנו על טוהר השירות, ויגבשו מודעות מלאה בקרב עובדי הציבור לצורך לכבד את נורמות ההתנהגות הבסיסיות ונקיון כפיים הנדרשים בשירות הציבורי.

9.        אין להתעלם מנסיבותיו האישיות של המערער - גילו, הוותק הרב שצבר בעבודתו, הנטל הכלכלי הכבד הרובץ על שכמו בפרנסת משפחתו, ועברו הנקי. אולם נסיבות אלה אינן מאפשרות להימנע ממתן ביטוי במסגרת אמצעי הענישה לחומרה היתרה שבמעשי המערער, אשר הסבו פגיעה חמורה לדמותו ולתדמיתו של השירות הציבורי.

בנסיבות אלה, נראה לי כי אין להתערב באמצעי המשמעת שהוטלו על המערער, ובכלל זה, בפסילתו משירות המדינה למשך 6 שנים.

על חשיבותו של אמצעי הפסילה מהשירות הציבורי במקרים מתאימים עמד בית משפט  זה בעש"מ 3789/04 ציפורי נ' נציבות שירות המדינה,פ"ד נט(1) 721, 725 (כב' השופטת ביניש) באומרו:

"כמו הפיטורין, גם הפסילה משירות המדינה נובעת מאותה תכלית של הגנה על השירות הציבורי מפני עובדים שסטו מדרך הישר. כאשר העובד מפר במעשיו את הנורמות המחייבות בשירות המדינה, ומועל באימון שניתן בו, הרי שיש מקום לקבוע בנסיבות מתאימות, ועל פי חומרת הענין - כי עובד זה יפוטר, ואף כי יהיה פסול מלשוב ולשרת בשירות המדינה. אמצעי הפסילה מהשירות נחוץ, איפוא, כדי לשמור על טוהר המידות בשירות הציבורי, על תדמיתו ועל אמון הציבור בו. לצורך תכלית זו, אמצעי הפסילה הוא ראוי ומקובל... ברי, כי ככל שהעבירות שעבר העובד חמורות יותר, ובהיקף נרחב יותר, וכן ככל שמדובר בעובד בכיר יותר, ובפגיעה אנושה יותר באימון הציבור, כך יגבר הצורך בשימוש באמצעי הפסילה, על כל תכליותיו העונשיות והמניעתיות".

10.       יש צדק בטענות המערער בדבר הטעות שנעשתה בהגשת קובלנות שונות בעניינו לעיונו של בית הדין, אף שלא בשלו לכלל הליכים כלשהם. לא היה ראוי להגיש חומר זה, שאינו נוגע במישרין להליך הנדון, לעיונו של בית הדין, ובמיוחד כך, כאשר לא ניתן להעריך את מידת רצינותו, משלא בשל לכלל הליך ממשי כלשהו. יחד עם זאת, מקריאת גזר הדין ניכר כי בית הדין התייחס לגופו של המקרה הנדון לפניו, ולא ייחס יסוד של חומרה כלשהי לחומר הנוסף שהובא לעיונו. בחלק האופרטיבי של גזר הדין, בהתייחסו לנסיבותיו האישיות, ציין בית הדין כי אין למערער עבר פלילי, למעט תלונות וחשדות שלא הצמיחו כל הליך. אות הוא לכך כי בית הדין לא ייחס חשיבות כלשהי לאותם מסמכים, הגם שטוב היה אלמלא הונחו בפניו מלכתחילה.

            ממכלול הטעמים האמורים, דין הערעור להידחות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ