בפ"ת 6524-08-16 מדינת ישראל נ' אלהנדי

לפני בקשה להארכת פסילת רישיונו של המשיב עד תום ההליכים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגת רכב בשכרות מכוח סירוב להיבדק ונסיעה ללא מלווה כדין בהיותו נהג חדש. המבקשת טוענת כי נוכח וותק הנהיגה הקצר, חומרת העבירות המיוחסות למשיב והעובדה כי בעברו הורשע המשיב בעבירה של נהיגת רכב כבלתי מורשה נכון יהיה לקבל בקשה זו. המבקשת טוענת כי מחומר הראיות עולה כי במהלך האירוע כולו סירב המשיב לשתף פעולה עם השוטרים ונהג באופן בוטה כלפיהם ומכך ניתן להסיק גם על סירובו של המשיב לבצע בדיקת נשיפה.

ב"כ המשיב טוען כי אין בתיק ראיות להוכחת העבירה של נהיגה ללא מלווה כדין. ביחס לעבירת השכרות מכוח סירוב נאמר כי בסעיף 8 לדוח הפעולה לא מצוין כי המשיב סירב לבצע את הבדיקה. ב"כ המשיב מעלה תהיות לגבי העיתוי בו מולא דוח הפעולה המצוי בחומר החקירה. הדוח מולא לכאורה בשעה 03.02 היא השעה בה נעצר רכבו של המשיב בעת שברור כי לשוטר שמילא את הדוח לא הייתה יכולת לדעת אז כי המשיב עתיד לסרב לבצע את בדיקת הינשוף. עוד נאמר כי לא ניתן על בסיס מבחן המאפיינים לקבוע כי המשיב נתון בהשפעת אלכוהול כבדה ולא ניתן לפי מבחן זה להרשיע את המשיב בעבירה של נהיגה בשכרות או אף בעבירה של נהיגה בהשפעת אלכוהול.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בראיות ושקלתי את טענות הצדדים מצאתי לקבל את הבקשה. בהיבט של קיום ראיות לכאורה, צודק ב"כ המשיב כי בסעיף 8 לדוח האכיפה לא ציין השוטר כי המשיב סירב לבצע את הבדיקה או הסכים לבצעה. עם זאת, בסעיף 8 מובהר כי השוטר הסביר למשיב את משמעות הסירוב. לאחר מתן ההסבר על משמעות הסירוב בסעיף 8 צוין בסעיף 9 לאותו דוח כי המשיב לא הועבר לבדיקת ינשוף שכן סירב לבצע את הבדיקה. לדידי די בכך, בשלב זה לפחות, כדי לבסס לכאורה את ביצוע העבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב להיבדק. האמור בסעיף 9 משלים לכאורה את החוסר הקיים בסעיף 8 לדוח הפעולה בנוגע לסירובו של המשיב לבצע את בדיקת הנשיפה.

בניגוד לב"כ המשיב, אינני סבור כי לא ניתן להסתייע במבחן המאפיינים על מנת להרשיע את המשיב, לכאורה, ולו בעבירה של נהיגה בהשפעת משקאות משכרים. המשיב התנדנד בעמידה, החטיא פעמיים במבחן הבאת אצבע לאף. התנהגותו, כך נקבע, הייתה "רדומה". נקודת האור היחידה לזכותו במבחן המאפיינים היא היעדר אינדיקציה לגבי באופן בו ביצע מבחן הליכה על קו. על כן, גם אם נכון יהיה להניח לטובת המשיב כי ביצע מבחן הליכה על קו בהצלחה ועל כן השפעת האלכוהול עליו הייתה מתונה מזו שנרשם על ידי השוטר בשולי מבחן המאפיינים, עדיין יש בתוצאות המבחן בשילוב ריח האלכוהול החזק שנדף מן המשיב כדי לבסס לכאורה הרשעה בעבירה של נהיגה בהשפעת משקאות משכרים.

משקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב בעבירה המרכזית והחמורה יותר של נהיגת רכב בשכרות, או לכל הפחות בעבירה של נהיגה בהשפעת משקאות משכרים, אין הכרח להידרש לשאלת קיומן של ראיות לכאורה להוכחת העבירה של נהיגה כנהג חדש ללא מלווה כדין. עם זאת, וללא קשר לצורך של המשיב במלווה כדין בעת הנהיגה ברור לכל בר דעת כי נהג שוותק הנהיגה שלו קצרצר (נוהג משנת 2016) ועוד בטרם יבשה הדיו על רישיונו או היתר הנהיגה שקיבל מרהיב עוז לצרוך אלכוהול ולנהוג הוא נהג שנהיגתו משקפת סיכון ממשי ביותר לעצמו וליתר המשתמשים בדרך. וותק הנהיגה הקצר אינו יכול להיזקף לזכות המשיב. אדרבא, לחובתו של המשיב הרשעה קודמת בעבירה של נהיגה כבלתי מורשה מבית המשפט לנוער והדבר מלמד על יחס בעייתי לחוק. אם נדרש חיזוק בנוגע ליחס בעייתי זה מצדו של המשיב לחוק ניתן למצאו בנקל בחומר הראיות. מחומר הראיות עולה כי המשיב נהג באופן אגרסיבי ובוטה כלפי השוטרים שטיפלו באירוע והתריס בהם בזלזול ביטויים כמו " אני יורק עליך ועל הפנים שלך.." "אני אדאג שזה יהיה היום האחרון שלך במשטרה" בעט בשולחן ועוד. התנהגות כזו מלמדת כי עסקינן במי שציות לחוק וכיבודו זרים לו.

בהינתן וותק הנהיגה הקצר, עבר תעבורתי הכולל הרשעה בעבירה חמורה, ביצוע לכאורה של עבירה מסכנת חיים ויחס מזלזל ומתריס לחוק ונציגיו אני סבור כי הערכת הסיכון של המבקשת בנוגע למשיב אינה נטולת אחיזה במציאות ואני שותף לה. לטעמי, מן המכלול נשקפת מסוכנות מהמשך נהיגת המשיב ועל כן נכון יהיה לקבל את הבקשה ולפסול את רישיונו של המשיב עד תום ההליכים בעניינו. אני קוצב את הפסילה למשך 6 חודשים מיום מתן החלטה זו.

המזכירות תעביר עותק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"ז, 15 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.