בנק לאומי לישראל בע"מ סניף מרכז הנגב נ' טלעדי בע"מ ואח'

החלטה

1.המבקש עותר לביטול פסק הדין אשר ניתן כנגדו ביום 6/1/10.

הבקשה הוגשה ביום 10/3/11 וליתר דיוק יובהר כי פסק הדין ניתן ביום 27/12/09 והפסיקתא נחתמה ביום 6/1/10.

עסקינן בפסק דין אשר נתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה מיום 16/12/09 בין המשיב לשלושת הנתבעים, ביניהם המבקש וחברת טלעדי בע"מ.

לטענת המבקש, בפועל עמד בהסדר החוב אשר אושר ולפיכך לא היה יסוד למתן הפסיקתא ויש לבטל את פסק הדין.

2.לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי כי בסמכותי לדון בבקשה.

אין הליך דיוני של בקשה לביטול פסק דין אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים. במידה ונטען לפגם ברצון או עילה אחרת המקנה זכות לביטול חוזה, יש להגיש תביעה עצמאית לביטול פסק הדין, במידה ונפל פגם בהליך מתן פסק הדין, ניתן לערער, אולם אין יסוד לבקשה במתכונתה.

יוער כי לגופו של עניין לא עותר המבקש לביטול ההסכם אשר אושר אלא טוען כי עמד בהסכם ופרע את החוב.

עתירת המבקש לביטול פסק הדין סותרת את עתירתו לקבוע כי עמד בהוראות ההסכם אשר אושר.

3.ככל שניתן לדון בשתי הטענות הסותרות במקשה אחת, הפן בבקשה העוסק בטענת פרעון

החוב הינו בגדר טענת פרעתי לכל דבר ועניין, אשר מקום בירורה בלשכת ההוצאה לפועל.

גם אם תחילת הפרעון היתה טרם חתימה על הפסיקתא או אף טרם אישור ההסכם, הפרעון הושלם לכאורה לאחר מתן פסק הדין וכל טענות כאמור אין מקומן במסגרת דיונית זו.

מעבר לנדרש יוער כי לטעמי, שעה שהמשיב אולץ להשיב את עיקר התמורה בהסכם, לא מצאתי בסיס לטיעון המשפטי ממנו ניתן לגזור את פרעון החוב.

4.מעל לכל האמור לעיל, למבקש אין כל הסבר בשיהוי בהגשת בקשתו.

ב"כ המבקש התייצב בשמו ביום 26/12/10 בדיון בתיק פש"ר 5759/09 של טלעדי בע"מ, אשר עסק גם בהשבת הכספים נשוא הסכם הפשרה.

לפיכך אין יסוד לטענת המבקש כי נודע לו על אישור ההסכם רק ביום 10/2/11 עת קיבל אזהרה מלשכת ההוצל"פ.

5.לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקש ישא בהוצאות המשיב בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"א, 15 מאי 2011, בהעדר הצדדים.