בלמ"ס מרכז (מחוזי) 39/16 התובע הצבאי נ' ח/XXX טוראי צ.א

על פי הודאתה, מורשעת הנאשמת בעבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, לפי סעיף 127א + 250א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו- 1955 על פי כתב האישום והפרטים הנוספים.

• ניתנה היום, ‏09/03/16, ‏כ"ט אדר א תשע"ו, והודעה בפומבי ובמעמד הצדדים.

___________

שופט

גזר - דין

הנאשמת הורשעה על סמך הודאתה בעבירה שעניינה סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים, על כך שביום 06/10/2015, בבסיס מצ"ח יואב, סירבה למסור דגימת שתן על אף שהוצא נגדה צו חתום על ידי קצין שיפוט בכיר בחיל המשטרה הצבאית, שחייב אותה לעשות כן.

מסמך הפרטים הנוספים שנכלל בהרשעתה של הנאשמת לימד כי החקירה נפתחה בעקבות קבלת מידע מודיעיני אשר העלה חשד לפיו הנאשמת משתמשת בסמים מסוכנים במהלך שירותה הצבאי. עוד עלה מהפרטים הנוספים כי הנאשמת הכחישה את החשדות נגדה אך סירבה למסור דגימת שתן, כאמור באישום.

לאחר שהורשעה הנאשמת במיוחס לה על סמך הודאתה טענו הצדדים לעניין העונש. התביעה הצבאית ציינה כי מתחם העונש ההולם בעבירות כגון אלו צריך לנוע בין 14 ל-35 ימי מאסר לריצוי בפועל, על פי קביעתו של בית הדין הצבאי לערעורים בע/63/12 סמ"ר עדן סאסי נגד התובע הצבאי הראשי (08.08.2012). התביעה ציינה כי הצבא נלחם בנגע הסמים וכי קיומו של כלי שמאפשר עריכת בדיקות לגילוי שימוש בסמים מסוכנים, הינו חשוב למלחמה זו במיגור התופעה. כן עתרה התביעה הצבאית להטיל על הנאשמת עונש מאסר מותנה. יצוין כי בטיעוניה ציינה התביעה הצבאית כי מאחר והנאשמת מרצה כעת עונש מחבוש בפועל אשר הוטל עליה בהליך משמעתי, יש להורות על הצטברות עונש המאסר בפועל שיוטל כאן, ככל שיוטל, לעונש המחבוש והיא הציגה את טעמיה לעניין זה. ההגנה הציגה את נסיבותיה האישיות של הנאשמת וכן את הרקע הנפשי, שנלמד גם מן המסמכים שהוצגו בשלב הראיות לעניין העונש, וביקשה לציין כי רמת הענישה הנוהגת בפועל נמוכה מזו שעותרת לה התביעה הצבאית. לשם תמיכה בטענתה הציגה ההגנה אסופה של גזרי דין אשר בהם אומצו הסדרי טיעון ועונשים מקלים, בעיקר בעניינם של אלו שמצויים בשירות ביטחון.  ההגנה ביקשה כי עונש המאסר בפועל שיוטל על הנאשמת יהיה עונש מדוד ובכל מקרה ביקשה כי עונש זה ירוצה החל מהיום. ההגנה הציגה אף היא את טעמיה לעניין זה.

כמתחייב בדין יש להידרש תחילה למתחם העונש ההולם ולאחר מכן לקבוע את העונש וזאת ברכיב הענישה העיקרי והאופרטיבי, שהוא במקרה דנן עונש המאסר בפועל.