בליקובצקי נ' אלטרנטיוויזיה בע"מ

החלטה

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקשת.

כתב התביעה בתיק הנוכחי הוגש ע"י המשיב ביום 7.2.10 והדיון הראשון בתביעה התקיים ביום 4.7.10.

במועד הדיון קבלו הצדדים את המלצת בית המשפט לפיה תפעל המבקשת כפי שהוסכם בדיון עד ליום 6.7.10. על מנת לבחון את המשך ההליך נדחה הדיון ליום 19.7.10.

במועד הנדחה, ביום 19.7.10, לא התייצבה המבקשת. המשיב הבהיר, כי המבקשת פעלה באופן חלקי בלבד לאחר המועד שקצב בית המשפט. בנסיבות אלה, בהעדר המבקשת, התקבלה תביעת המשיב באופן חלקי ונזקיו חושבו על דרך האומדנא.

ביום 14.10.10, לאחר כשלושה חודשים מיום מתן פסק הדין, ביקשה המבקשת לראשונה, לבטל את פסק הדין שניתן בהעדרה, שכן, לטענתה, פעלה ביום 22.7.10 בהתאם למוסכם ועל פי הנחיית בית המשפט.

בהחלטה שניתנה באותו יום הוריתי למשיב להגיב לבקשה. כן ציינתי כי המבקשת כלל לא פירטה את הסיבות להיעדרה מן הדיון. הוריתי למבקשת להפקיד סך של 1,000 ₪ לכיסוי הוצאות המשיב באם תתקבל הבקשה וזאת עד ליום 21.11.10. מן הנימוקים שפורטו באותה החלטה לא מצאתי לעכב את ביצוע פסק הדין.

המבקשת לא פעלה בהתאם לאותה החלטה, לא הפקידה את הסכום לכיסוי הוצאות המשיב ואף לא הוברר אם פעלה על פי פסק הדין שביצועו לא עוכב.

בניגוד למבקשת הגיב המשיב לבקשה ופירט את נימוקי התנגדותו.

ביום 23.11.10 נדחתה הבקשה לביטול פסק הדין.

כעת, עותרת המבקשת שנית לבטל את פסק הדין שניתן בהעדרה ולבטל את ההחלטה שניתנה ביום 23.11.10 לפיה נדחתה בקשתה הראשונית.

לטענת המבקשת, לא התייצבה לדיון ביום 19.7.10 בהיסח הדעת ובשל טעות משרדית.

כן לטענתה, ביום 22.7.10 פעלה על פי ההסכמה הדיונית ועל פי הנחיות בית המשפט בדיון הראשון.

עוד לטענתה, לא היתה מודעת להוראה לפיה היה עליה להפקיד סך של 1,000 ₪ בקופת בית המשפט שכן הנציג המטפל סיים את תפקידו. משלמדה על ההחלטה הפקידה את הסכום הנדרש ביום 1.2.11.

להשלמת התמונה אציין כי הודע לבית המשפט ע"י המזכירות כי הופקד סכום הכסף וביום 6.2.11 הוריתי על החזרתו, תוך הדגשה, כי אין בהפקדה כדי לשנות את ההחלטה מיום 23.11.10 בפרט שלצד ההפקדה לא הוגשה כל בקשה נוספת.

על רקע כל האמור עד כה פניתי לשקול את הבקשה.

איני משוכנע כלל ועיקר כי הדרך להשיג על ההחלטה שדחתה את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר המבקשת, היא הגשת בקשה מחודשת, מעין בקשה לעיון חוזר.

ככל שקיימת לבית המשפט סמכות להידרש לבקשה, סבור אני, כי אין מקום לקבלה.

כאמור, המבקשת הוזמנה כדין לדיון שהתקיים בבית המשפט ביום 19.7.10 אך לא התייצבה. טיעוניה בדבר טעות משרדית נטענו בעלמא ללא כל תימוכין על דרך של הגשת תצהיר או הסבר לקרות הטעות.

בנוסף, טענתה לפיה פעלה בהתאם למוסכם בדיון הראשון אינה רלבנטית שכן פעולתה נעשתה ביום 22.7.10 בעוד ההסכמה התייחסה לפעולה עד ליום 6.7.10. יצוין, כי המשיב לא הכחיש את פעולתה החלקית של המבקשת לפיכך אף לא נפסק לטובתו מלוא הסכום שנתבע.