בלומנטל נ' חברת דן מחלקת רב קו תל אביב

פסק דין

לטענת התובע, בין החודשים ספטמבר 2010 – בו מלאו לו 65, לינואר 2011, הוא רכש כרטיס רב קו במחיר מלא , במקום בהנחה בשיעור של 50% וזאת, הואיל ובפרסומיה של הנתבעת לא נזכר הגיל בו ניתנת ההנחה על הכרטיס ומשכך, סבר בטעות כי גיל הזכאות להנחה הינו 67. לאור האמור, לטענת התובע הוא זכאי להשבת ההפרש בין המחיר אשר שילם לבין המחיר אשר היה זכאי לשלם .

לטענת הנתבעת, ההנחה ניתנת על ידי משרד התחבורה ולא על ידה באופן אישי – משכך, ככל שיש לתובע טענה כלשהי הרי שעליו להפנותה למשרד התחבורה שכן, הוא זה אשר צריך להעניק לתובע את ההנחה. לטענת הנתבעת משכך, אף הפרסומים בנוגע להנחות נעשים על ידי משרד התחבורה והנוסח המופיע על הכרטיס גופו הינו בהתאם לנוסח הקבוע במשרד התחבורה. זאת ועוד, לטענת הנתבעת, עדכון הזכאות וכן, וידוא הפרטים לא נעשים על ידי הנהג, אלא שעל המבקש לקבל הנחה להגיע לעמדה – בה עליו להציג מסמכים ,לעדכן את פרטיו וזכאותו להנחה – לטענת הנתבעת, משלא עשה כן התובע הרי שהכרטיס נמכר לו במחיר מלא והוא לא זכה להנחה ממשרד התחבורה. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי באתר האינטרנט שלה יש פרסום של הגילאים. לאור האמור, לטענת הנתבעת יש לדחות את תביעתו של התובע.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע וכן, נציג הנתבעת מר אמיר גל . לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות הנני סבורה כי דין התביעה להדחות ולהלן יפורטו טעמי.

ראשית, התובע העיד כי סבר שגיל הזכאות הינו גיל 67 הואיל ומדובר בהנחה לפנסיונר. יחד עם זאת, הודה התובע כי קיימים שני סוגי הנחה – לפנסיונר ולאזרח ותיק ואולם, הוא לא הבין מה המשמעות של המינוח :"אזרח ותיק". לטענת התובע רק בחודש ינואר 2011, כשפנה לנהג לברר מה פשר המינוח, נאמר לו כי מדובר באזרח שהוא מעל גיל 65. בנסיבות אלו, טענתו של התובע ולפיה, סבר כי גיל הזכאות הינו גיל פנסיה – דהיינו – 67 , אין לה על מה לסמוך באשר התובע עצמו מודה כי פורסמה קטגוריה נוספת אשר את פשרה לא הבין ולא בירר ואשר בנוגע אליה לא יכל להניח את ההנחה שמדובר בגיל פנסיה. זאת ועוד, ככל שאמנם לא ננקבו בפרסומים גילאים היה על התובע לברר מה הם גילאי הזכאות. משלא עשה כן התובע הרי שהוא רשלן ברשלנות תורמת בשיעור של 100% לנזק אשר נגרם לו.

זאת ועוד, שוכנעתי כי – ככל שיש לתובע עילת תביעה – עובדה המוטלת בספק לאור האמור בסעיף 4 לעיל – הרי שעילת תביעתו הינה כנגד משרד התחבורה , הוא המשרד האחראי על הענקת ההנחות, הוא זה המסבסד אותן ומשכך, הוא גם זה האחראי לפרסומים הנוגעים אליהן.

אשר על כן הנני דוחה את תביעתו של התובע. לפנים משורת הדין ולאחר ששקלתי החלטתי שלא לעשות צו להוצאות .

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, כ"ט תשרי תשע"ב, 27 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.