בלולו נ' המאגר בע"מ - חברה לבטוח

פסק דין

התביעה והמחלוקת בין הצדדים

1. התובע יליד 1.3.56.

ביום 25.4.04 בעת שרכב על קטנוע נפגע התובע בתאונת דרכים, ולטענתו נגרמו לו עקב כך נזקי גוף שונים ונכות לצמיתות. לטענת התובע, על הנתבעת כמבטחת הקטנוע לפצותו בגין נזקים אלו, בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975.

2. הנתבעת אינה כופרת בקרות התאונה, אולם לטענתה לא נגרם לתובע כל נזק גוף שבגינו הוא זכאי לפיצוי, באופן שהמחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה מהו הנזק שנגרם לתובע כתוצאה מהתאונה.

נכותו הרפואית של התובע

3. לטענת התובע כתוצאה מהתאונה, הוא נפגע בגבו ובברכו הימנית, ולנוכח המסמכים רפואיים שהציג והאפשרות לקיומה של נכות, מינה בית המשפט את ד"ר אילן כהן כמומחה בתחום האורטופדי.

בחוות הדעת תיאר המומחה את השתלשלות האירועים מאז התאונה ועד לבדיקה, את תלונותיו של התובע על כאבים מתמשכים בברך ימין ובגב המתגברים בעת מאמץ, ועל כך שחדל מביצוע פעילות גופנית.

בבדיקה הגופנית שנערכה לתובע נמצא כי לא נותרו בעורו צלקות הקשורות בתאונה, אין סימני קיפוח נוירולוגי, מוטורי או תחושתי, תנועות הצוואר חופשיות לכל הכיוונים, אין דלדול בשרירים, ההחזרים תקינים וסימטריים וקיימת עקמת קלה של עמוד השדרה. עוד מצא המומחה כי תנועות עמוד השדרה המותני חופשיות, הגם שהופק כאב בעת תנועות רוטציה.

לגבי ברך ימין אבחן המומחה כי קיימת יציבות שמורה וטווחי תנועה מלאים ושווים.

המומחה עיין בחומר הרפואי ובתוצאות הבדיקות שעבר התובע, וקבע כי לגבי הפגיעה בגב ישנה עדות למחלה ניוונית מפושטת של חוליות הגב העליון, ועל כן הנכות המתאימה הינה בשיעור של 10%, אלא שבשל המצב הרפואי הקודם, יש להתאים את הנכות.

וכך קבע: "מתאימה המחלה הניוונית של עמה"ש הגבי ל- 10% נכות צמיתה לפי סעיף 35 (1) ב' (מותאם). ברם לאור קיומה של עקמת מבנית, לאור העובדה שעוד בצילום המוקדם שבוצע בסמוך לתאונה כבר ניצפו שינויים ניוונים ניכרים בעמה"ש הגבי ולאור סיפור קודם של כאבי גב עליון חוזרים בעבר יש לייחס רק רבע קרי 2.5% לתאונה הנדונה מחמת ספק של החמרה."

המומחה מצא כי גם מצבה של הברך הימנית מקנה נכות בשיעור 10%, אולם בשל העובדה כי קיימת מחלה ניוונית קודמת שטופלה, וכי לא היו תלונות מתועדות סמוך לתאונה אלא רק כשישה חודשים לאחריה, העריך כי: "יש להכיר רק במחצית קרי 5% כקשורים לתאונה הנדונה מחמת ספק של החמרה."

4. הנתבעת לא קיבלה את האמור בחוות הדעת, זימנה את המומחה להחקר עליה, וטענה כי לא נותרה לתובע כל נכות בקשר עם התאונה וכי כל הממצאים שאובחנו נובעים ממחלות ואירועים קודמים, והספק שציין המומחה מצביע על כך.

בעדותו בבית המשפט אישר ד"ר כהן כי עוד לפני התאונה סבל התובע ממחלה ניוונית בברך ימין, שמקורה בצורתה המולדת של הברך ובפגיעות קודמות שטופלו באמצעות תרופות וזריקות (עמודים 9-10).

המומחה נדרש להצביע על הקשר בין התאונה לבין ההחמרה במצב הברך, לאור העובדה שאין כל תיעוד לחבלה בברך ימין סמוך לאחר התאונה, אלא רק כחצי שנה לאחריה, והוא הסביר כי לא תמיד פונים נפגעים לטיפול רפואי באופן מיידי ולא תמיד הכאבים מופיעים סמוך לתאונה, אך הסכים כי שישה חודשים הם פרק זמן ארוך אותו הגדיר כ"גבולי".

המומחה אישר כי בבדיקה מאוחרת, למעלה משנה לאחר התאונה, נמצא קרע בקרן האחורית של הסהרון הפנימי בברכו של התובע, אך הוא לא ידע לומר בוודאות ממה נגרם קרע זה.

בפני המומחה הוצגו מספר אפשרויות כגון שהקרע נגרם עוד קודם לתאונה, או שנגרם כתוצאה מפעילות ספורטיבית, או כתוצאה מהתפתחות המחלה הניוונית ממנה סבל התובע, ויתכן אף כתוצאה מטראומה והוא הסכים כי כל אחת מהאפשרויות היא סבירה ואפשרית (השווה עמודים 12, 15, 16 ו-21), ומאחר והנתונים בנוגע לברך אינם חד משמעיים, וקיים פער זמנים בין התאונה לבין הממצאים, הרי שהוא אינו יכול לקבוע בוודאות את הקשר בין הדברים ומדובר בפרשנות ובהפעלת שיקול דעת (עמודים 16-17).

ד"ר כהן נחקר גם בקשר לפגיעה בגבו של התובע, והוא הבהיר כי לתובע מחלה ניוונית ממנה סבל עוד שנים קודם לתאונה, וכי בבדיקה שערך כמו גם בבדיקות ההדמיה לא נמצאו כל סימנים או נזק אובייקטיבי הקשורים לתאונה. למרות זאת ובשל הספק הוא בחר לקבוע נכות, והסביר: