בלדוט נ' וייסבורג

החלטה

זוהי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה שניתנה בתיק זה.

המבקשת מנמקת את הצורך בהארכת מועד בשניים אלה: ראשית, צורך בקיום בדיקה משפטית מקיפה יותר של הסוגיה נשוא בקשת רשות הערעור; שנית, עומס עבודה שנוצר עקב פער זמנים קצר בין פגרת הקיץ בבתי המשפט לבין חגי תשרי.

ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה.

לאחר ששקלתי את הטענות נחה דעתי כי דין בקשה זו להידחות.

הטעם בביצוע בדיקה מקיפה יותר של הסוגיה נשוא בקשת רשות הערעור אינו יכול לדעתי להתקבל כנימוק להארכת מועד. סדר הדברים המקובל והנכון הוא קיום בדיקה משפטית מקיפה שבעקבות ממצאיה מחליט בעל הדין אם ברצונו להשיג על ההחלטה אם לאו. ההכרזה על הרצון להגיש בקשת רשות ערעור ולאחר מכן לעתור לארכה להגשת ההליך לצורך בחינה מקיפה של הסוגיה נשוא בקשת רשות הערעור כמוה, לטעמי, כרתימת העגלה לפניי הסוסים.

הטעם השני גם הוא אינו יכול להתקבל. ההלכה בעניין קיומו של עומס עבודה כטעם להארכת מועד נדון לא אחת בפסיקה. נקבע בעניין זה כי "טעם מיוחד יוכר במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור עקב אירועים שהינם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל-הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה שבו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש". טעם מיוחד קיים גם כאשר טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, ובלבד שלא מדובר ב"טעות הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שיגרתית". "אין מכירים כטעם מיוחד בתקלות שניתן להיערך להן מבעוד מועד (קשיי הבנה או עומס עבודה)". (ע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה (2) 904 (2001)).

נוכח האמור ניתן להניח כי לעומס העבודה הנטען, היה יכול ב"כ המבקשת להיערך מבעוד מועד ואין הדבר עולה בנסיבות העניין כדי "טעם מיוחד" המצדיק להאריך את המועד להגשת ערעור.

בהיעדר טעם מיוחד להארכת המועד לא מצאתי להיעתר לבקשה והיא נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ב, 06 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.