בלדב נ' חברת החשמל לישראל בעמ

החלטה

1.בפני בקשת הנתבעת לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 40 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – התקנות) ולהורות על הוצאת חוות דעתו של פרופ' קמיל פוקס שצורפה כנספח 34 לתצהיר עדותו הראשית של התובע וכן להורות על מחיקת סעיפים 66, 158 ו-189 לתצהיר התובע המתייחסים לחוות הדעת.

2.הבקשה הועברה לתגובת התובע, המתנגד לה.

3.לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה ונימוקי התנגדות התובע, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, ואבאר.

4.עסקינן בענייננו בתביעתו של התובע להשבתו לעבודה בנתבעת ולמתן סעדים כספיים בשל טענתו כי פוטר שלא כדין מעבודתו בנתבעת, בשל שורה ארוכה של פגמים שנפלו לשיטתו בפיטוריו. בין יתר הפגמים שנמנו על ידי התובע, טען התובע כי הנתבעת הפרה כלפיו את חובתה לפי תקנה 4(ב) לתקנות העסקת נכי מלחמה, תשי"א – 1951 (להלן-התקנות), המטילה חובה על נותן עבודה, דוגמת הנתבעת, מלחמה המעסיק במפעלו יותר מעשרים עובדים - להעסיק במפעלו נכה מלחמה אחד לכל עשרים עובדים, ונכה מלחמה נוסף למספר העובדים העודף לאחר חלוקת מספר כל העובדים לעשרים כשהעודף עולה על עשרה.

לטענת התובע, הנתבעת הפרה את חובתה לפי תקנה 4(ב), שכן היא אינה מעסיקה מספר נכי מלחמה כמתחייב מהוראת תקנה זו. אי לכך, לשיטתו סירובה של הנתבעת להמשיך ולהעסיקו ולהעניק לו קביעות מהווה הפרה של הוראות תקנה זו המצדיקה את ביטול פיטוריו.

5.להשלמת התמונה מן הראוי לציין כי בהחלטת המותב בראשותי מיום 18/1/11 בבקשת התובע למתן סעדים זמניים שימנעו את פיטוריו עד להכרעה בתיק העיקרי, נקבע על ידי המותב בראשותי בסוגיה זו, כי תקנה 13 לתקנות קובעת סנקציה עונשית על מי שהפר את הוראות התקנות ובכלל זה את תקנה 4(ב) לעיל, ואולם מאי קיום הנורמה עדיין לא קמה לתובע המסוים שבנדון זכות ברת אכיפה או עילת תביעה; וכי יש לאבחן בין עילת תביעה המקימה לתובע שבנדון זכות תביעה, לבין הצבעה על נורמה שהופרה לכאורה, שהיא כלשעצמה אינה מקימה לתובע זכות קונקרטית.

בקשת רשות ערעור שהגיש התובע על החלטה זו נדחתה בהחלטת בית הדין הארצי מיום 2/3/11 בתיק בר"ע 10817-02-11.

6.ובאשר לחוות הדעת נשוא בקשה, הרי שבמסגרת תצהיר עדותו הראשית חזר התובע, בין שאר טענותיו, גם על הטענה דלעיל, אשר לשיטתו כאמור, מקימה לו זכות לסעדים המבוקשים על ידו, ולביסוסה צירף לתצהירו את חוות דעתו של פרופ' קמיל פוקס מהחוג לסטטיסטיקה וחקר ביצועים באוניברסיטת תל אביב.

בפתח חוות דעתו, מציין פרופ' פוקס כי השאלה שעליה התבקש להשיב, היא כדלקמן:

"התבקשתי להתייחס בחוות דעתי לשאלה הבאה:

אילו בתקופת עבודתו של המבקש, מר גד בלדב, חברת החשמל הייתה מקיימת את תקנה 4(ב) לתקנות העסקת נכי מלחמה, תשי"א-1951 תחת הכותרת "חובה העסיק נכי מלחמה" (להלן "התקנה"), מה ההסתברות בתנאים האלה שמר בלדב לא היה מפוטר והיה מקבל קביעות?"

בהמשך מציין פרופ' פוקס:

"להלן סיכום חוות דעתי בקשר לשאלה דלעיל:

אם אקדים מאוחר למוקדם, אציין שלפי הערכתי, אילו חברת החשמל הייתה מקיימת את "התקנה", ההסתברות שמר בלדב היה מקבל קביעות הייתה עולה בצורה משמעותית ביותר, ובתנאים מסוימים, אפילו עד כדי הסתברות קרובה לוודאות".

ובפתח פרק 3 לחוות הדעת שכותרתו "הנתונים ותוצאות הבדיקה", הוא מציין, בהגינותו יש לומר, כדלקמן:

"אקדים ואציין שאם מתייחסים באופן מילולי לשאלה על "מה ההסתברות לכך שמר בלדב לא היה מפוטר", אזי לשאלה הזאת אין תשובה במדעי הסטטיסטיקה. זאת מכיוון שאם מאורע הינו מאורע בודד, ואינו חלק מתהליך עליו ניתן להעריך את חוקי ההסתברות, הסטטיסטיקה לא יכולה להעריך מספרית את הסיכוי לכך שמאורע בודד שכזה יתרחש או לא יתרחש.

יחד עם זאת, גם אם לא ניתן להעריך כמותית את ההסתברות, דהיינו, לא ניתן "לשים מספר" על אותה ההסתברות, ניתן להעריך את הכיוון והעוצמה ההסתברותית שמר בלדב היה מקבל קביעות לו החברה הייתה מקיימת את "התקנה".

וכפי שציינתי לעיל, לפי הערכתי ובהתאם לניתוח הנתונים שאציג מטה, אילו חברת החשמל הייתה מקיימת את "התקנה", ההסתברות שמר בלדב היה מקבל קביעות הייתה עולה בצורה משמעותית ביותר, ובתנאים מסוימים, אפילו עד כדי הסתברות קרובה לוודאות"

בסיכום דבריו, מסביר המומחה מדוע "הראיות מצביעות" על מסקנתו ועורך ניתוח של הראיות שהובאו בפניו.