החלטה
פתח דבר
1.בבקשה שבפני, עותרת התובעת, מדינת ישראל לחייב את המשיבים/התובעים בהפקדת ערובה על פי תקנה 519(א), לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") וזאת להבטחת תשלום הוצאות המשפט של המדינה, במידה והמשיבים לא יזכו בתביעתם.
2.אקדים כי טענות המבקשת והמשיבים, בבקשה זו, כמו גם עובדות וטענות התביעה וההגנה, זהות ולכל הפחות על צד המהות, להליך מקביל שהתנהל בת"א 35282-08-10, ובמסגרתו ניתנה החלטתי מיום 27.11.11 (בקשה מס' 4) (להלן: "ההחלטה האחרונה").
יובהר כי גם השיקולים, האיזונים וההכרעות במסגרת ההחלטה האחרונה הנ"ל יפים, אחד לאחד, גם לבקשה הנוכחית.
בהתאם היה ניתן על צד המהות להסתפק בהפניה להחלטה האחרונה ובפרט שב"כ הצדדים בשני ההליכים זהים.
יחד עם זאת, מאחר וסוף סוף עסקינן בתובעים/משיבים שזהותם שונה, ראיתי ליחד החלטה נוספת גם לתיק זה, עף אף שתוכן החלטה זו כאמור זהה, בשינויים המתחייבים, להחלטה האחרונה;
3.בתביעה הנוכחית עתרו המשיבים, כולם תושבי רצועת עזה, לחייב את המבקשת לשלם להם פיצויים בסך של עשרות מיליוני ₪, בגין הנזקים שגרמו להם, לטענתם ע"י כוחות הביטחון של מדינת ישראל.
על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 06.01.09 ירו כוחות צה"ל, 3 טילים לעבר כיכר אלפאח'ורה, הנמצאת מול בית ספר אלפאח'ורה של האונר"א בצפון רצועת עזה. כתוצאה מפעילות צה"ל הנ"ל, נהרגו, על פי כתב התביעה, 24 אנשים ונפצעו 9 אנשים נוספים [לחלקם נגרמו פגיעות קשות לרבות קטיעות גפיים], כשאלו הם התובעים בתביעה זו (בעצמם באמצעות יורשיהם/באמצעות אפוטרופוסים, סה"כ 33 קבוצות תובעים).
טענות הצדדים לבקשה:
4.הבקשה מתבססת על כך שהמשיבים הינם תושבי רצועת עזה ובבחינת מתגוררים מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל. המשיבים לא הצביעו על נכסים בישראל מהם תוכל הנתבעת להיפרע מהוצאותיה, אם תידחה התביעה, ומכאן הצורך בחיוב בערובה.
5.המבקשת מפנה להלכה הפסוקה והסדורה, בסוגית החיוב בערובה של תושבי שטחים, לרבות באשר לשיעור הערובה המוטל על ידי בתי המשפט השונים והערכאות השונות, וכן להלכה שהשתרשה בדבר הצורך בחיוב בהפקדת ערובה לכל אחת מקבוצות התובעים (לכל עיזבון או נפגע בנפרד) [ראה בין השאר רע"א 3124/08 חאמד נ' מ"י (טרם פורסם 03.08.08); רע"א 8206/08 אלבשיתי נ' מ"י (טרם פורסם 06.05.09)].
כן הדגישה המבקשת, בהודעתה מיום 05.12.11, כי בית המשפט העליון אישר ברע"א 7160/11 את החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בת"א 34232-01-10 (כב' השופטת מוניץ), בנוגע לחיוב הנדרש בערובה, שיעורה, וחיובה של כל קבוצת תובעים בנפרד באותו שיעור שנקבע, בנסיבות דומות לענייננו [רע"א 7160/11 עיזבון המנוח ערפאת עבד אלדאים נ' מדינת ישראל (טרם פורסם 13.11.11)].
6.המבקשת הטעימה לענייננו כי סיכויי התביעה קלושים, לרבות מאחר ופגיעת המשיבים אירעה, אם בכלל, במהלך פעילות צבאית שהוגדרה כ"פעולה מלחמתית" מובהקת, במסגרת מבצע עופרת יצוקה [27.12.08-18.01.09], אליה נאלצו לצאת כוחות צה"ל בהתאם להחלטת ממשלה, לאור התקפות חוזרות ונשנות כנגד אזרחי ישראל וכוחות הביטחון. המדינה פטורה מאחריות בנזיקין ומוענקת לה חסינות, בגין אירועי נזיקין, גם אם אירעו במסגרת פעולה מלחמתית זו, זאת על פי חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952 (להלן: "חוק הנזיקים").
המבקשת מוסיפה כי בענייננו, תוך כדי סערת הלחימה בעיר עזה, נקלעו כוחותינו להפגזה מירי תלול מסלול של האויב אשר נורה מנקודה שאותרה בזמן אמת. הכוחות היו תחת סכנת חיים ברורה ומיידית שאין כמוה. אל נקודת הירי, נוהלה אש מדויקת אשר השתיקה את מקור השיגור של האויב וההפגזה חדלה.
על פי המבקשת, בעצם היציאה למבצע, מימשה מדינת ישראל את זכותה האלמנטארית להגנה עצמית, והגנה על שלום אזרחיה ותושביה. המבקשת פירטה בעניין זה כי דובר במבצע צבאי מאסיבי, המאפיין מלחמות מודרניות לכל דבר ועניין עם כל הסממנים המלווים התנגשות בין שני כוחות מזוינים [בנדון הפנתה גם לבג"צ 201/09 רופאים לזכויות אדם נ' ראש הממשלה (טרם פורסם 19.01.09)].
מעבר לאמור, גם נטען כי המבקשת מכחישה את כל העוולות והנזקים הנטענים במסגרת האירועים גופם, ולאמור לחילופין השלכות לשאלת סיכויי התביעה.
עוד מוסיפה המבקשת, כי לכתב התביעה לא צורפו חוות דעת רפואיות, על ההשלכות שיש לעניין זה לסיכויי התביעה, ובהתאם לקביעת גובה הערובה, כשמכל מקום אין כל ביסוס משפטי או מציאותי לסכום התביעה המופרך לטענתם.
כמו כן, לטענת המבקשת, לא צורפו לכתב התביעה צווי ירושה המעידים כי התובעים הם אכן יורשי העיזבונות המצוינים, ומבססים את סמכותם לתבוע בשם העיזבון.
7.המבקשת פירטה גם לעניין היקף ההוצאות המשמעותי והריאלי הצפוי למדינה בתיק, לרבות בהינתן התנאים הקשים שכרוכים באיתור חומר ראיות, לרבות באיתור והכנת העדים, בזיקה להיקף ומהות האירועים, על אפיונם כאירועי מלחמה, הצורך בתחקירים ובדיקות ביחס לכל תובע ותובע והכנת חוות דעת.