ביטול חלקי של תצהיר

השאלה שעל הפרק:

אם מבוגרת בת 80 שאינה יודעת קרוא וכתוב, חותמת בפני עורכת דין על תצהיר חד צדדי, בגדרו היא מסכימה לבן הזקונים שלה להציב קרוואן בשטח חלקת המקרקעין שרובה בבעלותה ללא אפשרות לחזור בה מהסכמה זו וכן על הסכמה להעביר לו הבעלות במקרקעין. חולפות 6 שנים והאם מחליטה לחזור בה מההסכמה ועותרת (יחד עם ילדים נוספים שהם בעלים של הזכויות בחלקה) לסילוק ידו של הבן ולפסק דין שיצהיר על בטלות התצהיר כולו. האם יש להיענות לתביעתה? האם ניתן להורות על בטלות חלקית של התצהיר?

א.        הצדדים ורקע עובדתי רלבנטי:

1. הגב' ש.ע. (להלן : " ש.ע. " ו/או "האם") הינה אמם של התובעים 2-4 ושל הנתבע 1 וחמותה של הנתבעת 2 (האחרונים יכונו " י.ע.  " ו"ד.ע. " או "הבן" ו"הכלה").

2. ש.ע. הינה ילידת 1935 (כיום בגיל 82 שנים) והיא עלתה ארצה מתימן יחד עם בעלה המנוח מ.ע. (להלן : "המנוח") והם התיישבו במגרש 91 במושב *** הידוע כגוש ******או ********חלקה ***(להלן : "המקרקעין").

3. המנוח נפטר בחודש אוגוסט 2006 לאחר התמודדות עם מחלות קשות.

4. הואיל ומדובר במגרש שבעבר היה משק חקלאי מדובר במגרש רחב ידיים בגודל של 1,700 מ"ר (לפחות) ועליו מספר מבנים: בית המגורים של המנוח ו ש.ע., בית ישן שנמצא בסמיכות לדירת ש.ע. וגר בו בנה ע.ע.  ובמרחק של כ-100 מ"ר (שטח ריק של שדה או חצר)  מבית  ש.ע. מתגוררים י.ע. וד.ע.  בשני קרוואנים מעץ שהונחו במקרקעין בשנת 2010.  י.ע. וד.ע.  גרו במקור בעיר  ***, ברם בשל הסתבכות כלכלית של י.ע. , הם נקלעו לקשיים, ביתם נמכר בכינוס נכסים ונותרו בידיהם כ-90,000 ₪ בסה"כ שבאמצעותם הם רכשו קרוואנים מעץ שהציבו בהסכמת אמו ש.ע. , על המקרקעין האמורים.

חשוב להדגיש, כי כנגד י.ע. הוגשו 2 כתבי אישום על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה "יזרעאלים" בגין שימוש ללא היתר במקרקעין וניתנו צווי הריסה ופינוי ביחס למבנים שהציב במקרקעין ללא שהוא מילא אחריהם (תו"ב 4257-10-10 ; תו"ב 46949-04-14) ונתבקשה תעודת עובד ציבור מוועדה מקומית זו שהוגשה וממנה עלה כי ככל הנראה אין בכוונת הועדה לבצע בעצמה את הריסת המבנים.

5. בעניינו של עזבון המנוח נערכו התדיינויות בפניי במסגרת ת"ע 30089-03-13, 30101-03-13 וזאת בשעה שהמשפחה התפצלה בשעתו לשני מחנות: "מחנה י.ע. וע.ע. " (שהוא אח נוסף שאינו בעל דין בהליך שבכותרת) ו"מחנה ש.ע. " ויתר הילדים. "מחנה י.ע. " טענו, כי המנוח הותיר אחריו צוואה בעדים שיש לקיים ואילו "מחנה ש.ע." טען, כי יש להורות על בטלות הצוואה בשל היעדר כשירות המנוח ויש ליתן צו ירושה אחריו. ההליכים הסתיימו בהסכם פש.ע. כולל בגדרו, התקבלה ההתנגדות לקיום הצוואה, ניתן צו ירושה על פי דין ונחתם הסכם חלוקת שימוש עם התחייבות הדדית של היורשים שלא לפרק השיתוף במקרקעין למשך 10 שנים. הליכים אלה שנערכו בעניינו של עזבון המנוח חשובים לענייננו ממספר טעמים נוספים מעבר לתוצאה בה הסתיימו:

5.1.       ראשית, כפי שעוד יבואר, וכאן העיקר, ההליך הקודם בעניין עזבון המנוח מצביע על הדומיננטיות של ש.ע. בהתנהלות בעניין המקרקעין, בעניין עזבון המנוח וכן בהתנהלות משפטית. כן תורם ההליך הקודם להבנה של המתיחות במשפחה אך חשוב מכך הוא תורם להבנת ההפכפכות בעמדותיה של ש.ע., כאשר היא משנה עמדתה מן הקצה אל הקצה בעניינים שעל הפרק וסוחפת אחריה את יתר הילדים למעט ע.ע.  וי.ע. .