ביה"ד הגדול - קבלת ערעור האישה כי הדירה שהיתה של אבי הבעל נרכשה על ידי הצדדים ולא התקבלה במתנה

הנדון: קבלת ערעור האישה כי הדירה שהיתה של אבי הבעל נרכשה על ידי הצדדים ולא התקבלה במתנה

בפנינו ערעור על החלטת כבוד ביה"ד הרבני האזורי ירושלים, בראשות הרה"ג מרדכי רלב"ג שליט"א, מיום 25.9.2024, הקובעת כי הדירה ברחוב ב', שייכת אך למשיב, ובהמשך החלטה לצו פינוי המערערת מהדירה (החלטה מיום 11.3.2025), וכן הבהרה של בי"ד קמא מיום 21.4.2025 המנמקת מדוע המערערת אינה זכאית לחלק בדירה בהתאם לחוק.

הצדדים נישאו בתאריך 16.7.2003, ולהם חמשה ילדים משותפים. מיום נשואיהם, הצדדים מתגוררים בדירה ברחוב ב', שנכון לאותה עת, שייכת הייתה לאבי המשיב. בדצמבר 2013 הדירה נרכשה ע"י הצדדים או המשיב (ראה להלן), ומיני אז ועד היום הצדדים מתגוררים באותה דירה (כיום – בשיטת הנסטינג).

בתאריך 11.7.2022 הגיש המשיב לבי"ד קמא תביעת גירושין, כשהוא כורך בין השאר את ענייני הרכוש. בתאריך 17.8.2022 המערערת הגישה אף היא תביעה רכושית לבי"ד קמא.

במהלך כשנה, עד לחודש יוני 2023, לא טען המשיב שהדירה שייכת רק לו. אדרבא – ב"כ טענה שיש לבצע פירוק שיתוף בדירת הצדדים. וכך כתבה ב"כ המשיב בבקשתה לבי"ד קמא, העוסקת בתשלום חוב המשכנתא:

8. למעלה מן הצורך יובהר, כי אין בביצוע תשלום המשכנתא על ידי המשיב כדי לגרוע מכלל טענותיו בנושא חובות הצדדים ופירוק השיתוף ביניהם.

לא הוזכר ולו במילה אחת, שהדירה שייכת רק למשיב. כך גם בהמשך לבקשות שהוגשו במהלך השנה, עד ליוני 2023.

בתאריך 6.6.2023, על סמך הטיעונים והחומר שבתיק, בי"ד קמא הוציא צו לפירוק שיתוף בדירה הנ"ל. וכך נכתב בהחלטת בי"ד קמא:

באשר לנושא פירוק השיתוף – על הצדדים לשלוח בתוך 10 ימים האם מי מהם מעוניין לקנות את חלקו של השני בדירה, והאם יש באפשרותו לעשות זאת להערכתו.

במקביל, ביה"ד ממנה את השמאית אירית ונונו טל' XXX לשום את דירת הצדדים, הצדדים יפנו אליה בהקדם וישלמו את שכרה שווה בשווה.