אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ביהמ"ש: תאגיד אינו יכול לטעון לפגיעה בפרטיות מכוח חוק הגנת הפרטיות

ביהמ"ש: תאגיד אינו יכול לטעון לפגיעה בפרטיות מכוח חוק הגנת הפרטיות

תאריך פרסום : 25/10/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז
17024-09-09
24/10/2010
בפני השופט:
בנימין ארנון

- נגד -
התובע:
1. גל-על מוצרי שתיה בע"מ
2. ברוך בנדיט זיסר

עו"ד אשר נוטוביץ ואח'
הנתבע:
1. חברת תנה תעשיות (1991) בע"מ
2. דניאל שלום טרגן
3. צבי קרוכמל
4. אלכס וינשטיין

עו"ד ניב זקלר
עו"ד עופר ארגוב ואח'
החלטה

א. רקע עובדתי וטענות הצדדים

  1. מונחת לפני בקשתם של תנה תעשיות (1991) בע"מ ושל מר טרגן דניאל (להלן: "המבקשים"),  לסילוק על הסף של התביעה אשר גל-על מוצרי שתייה בע"מ (להלן: "גל-על") ושל מר ברוך זיסר (להלן: "מר זיסר") הגישו כנגדם.
  1. כתב התביעה נשוא הבקשה הוגש ביום 16.9.2009. בהתאם לנטען בכתב התביעה, במהלך שנת 2004 המבקשים שכרו את שירותיו של משרד החקירות "קרוכמל חקירות מיוחדות", אשר פרץ למחשבו של מר זיסר, מנכ"ל גל-על, באמצעות תוכנת ריגול הידועה בכינוי " הסוס הטרויאני" (להלן: "התוכנה"). על פי כתב התביעה, המבקשת 1 שהינה מתחרה של גל-על, והמבקש 2 אשר שימש במועדים הרלוונטים לכתב התביעה כאחד ממנהליה של המבקשת 1, קיבלו באמצעות התוכנה מידע רגיש שהיה מצוי במחשב של גל-על אשר לפי הנטען בסעיף 29 של כתב התביעה שימש גם כמחשב אישי של מר זיסר, וגרמו לנזקים שונים לגל-על ולמר זיסר (להלן: "המשיבים").
  1. לטענת המבקשים יש לסלק את התביעה על הסף, שכן לטעמם יש למחוק או לדחות על הסף את העילות המרכזיות העומדות בבסיס התביעה, כפי שיפורט להלן.
  1. המבקשים טוענים כי יש למחוק את העילות הכלולות בחוק הגנת הפרטיות התשמ"א - 1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות") מתביעתה של חברת גל-על, מאחר ולפי סעיף 3 לחוק זה, חוק הגנת הפרטיות אינו מגן על תאגיד מפני פגיעה בפרטיותו.
  1. עוד טוענים המבקשים כי סעיף 4 לחוק המחשבים, התשנ"ה - 1995 (להלן: "חוק המחשבים"), עוסק בהגדרת העבירה הפלילית של חדירה לחומר מחשב שלא כדין, אך אין חוק המחשבים מקים עילה לתביעה אזרחית בגין חדירה שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב הזולת. לטענתם, היות ופעולה זו איננה מוגדרת בחוק המחשבים כעוולה  אזרחית - יש למחוק את הנטען בכתב התביעה בהתבסס על האמור בחוק המחשבים מן הטעם של העדר קיומה של עילת תביעה אזרחית.
  1. לשיטת המבקשים מרוץ ההתיישנות של תביעתם של המשיבים החל בחודש אפריל 2005, המועד בו התפרסמה לראשונה פרשיית "הסוס הטרויאני" באמצעי התקשורת. לגרסתם, מאחר וסעיף 26 בחוק הגנת הפרטיות קובע כי "תקופת ההתיישנות של תביעה אזרחית המוגשת לפי חוק זה היא שנתיים" (ההדגשה אינה במקור, ב.א.), הרי שתקופת ההתיישנות של עילת התביעה בגין הפגיעה בפרטיות חלפה, ועל כן יש לדחות את תביעתו האישית של מר זיסר המבוססת לדבריהם רק על עילה זו.
  1. מנגד, טוענים המשיבים, כי אין כל צורך לפרט בכתב התביעה באיזה חוקים מפורטות עילות התביעה, ודי בפירוט העובדות המקימות את עילות התובענה. לפיכך, לשיטת המשיבים, אף אם תתקבל הטענה כי דינן של חלק מהעילות להימחק או להידחות על הסף, עדיין פתוחה הדרך בפני התובעים לבסס את תביעתם על עילות התביעה המפורטות בחוקים אחרים.
  1. המשיבים אף ציינו כי בסעיף 41 לכתב התביעה פורטו חלק מחוקים אלו, כגון חוק עוולות מסחריות התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות"), חוק עשיית עושר בלא משפט, התשל"ט-1979, והפרת חובות חקוקות לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש).
  1. באשר לתביעתו האישית של מר זיסר: המשיבים מפנים לסעיפים בכתב התביעה, אשר כוללים טענות לנזקים נוספים שנגרמו לטענתם למר זיסר, ואשר לשיטתם נובעים מהפגיעה בפרטיותו.
  1. בנוסף, גורסים המשיבים כי אין בפרסום פרשיית "הסוס הטרויאני" באמצעי התקשורת כדי להוכיח כי כבר במועד הפרסום הם היו מודעים לכלל העובדות המקימות את עילת התביעה. טענתם של המשיבים באשר למועד תחילת תקופת ההתיישנות פורטה בסעיף 10.3 לתגובה לבקשה, באופן הבא:

"ההתיישנות מתחילה לכל המוקדם במועד שבו הודו הנאשם ויינשטין וקרוכמל שביצעו עבירות של חדירה , שהרי עד להודאתם נוהל המשפט ואלו הכחישו החשדות המיוחסים להם, ואולם המועד שבו נודע לתובעים על החדירה למחשביהם הוא מאוחר עוד יותר למועד ההודאה, והיא קשורה רק במידע שנמסר לתובעים מהפרקליטות במועד מאוחר לאותו מועד , ובוודאי שמועד זה נמצא בתקופת ההתיישנות ולא לאחריה.

ברור אם כן שאין כל בסיס שבעובדה לטענה בעניין ידיעה של העובדות בשנת 2005, ואגב הנתבעים מכחישים העובדות המיוחסות להם גם בכתב התביעה בעניין שליחת הנתבעים 3,4 לבצע החדירה, קבלת מידע מהנתבעים 3,4 שימוש בחומרים שנתקבלו וכו' לכן כלל לא החל מרוץ ההתיישנות בעניין " (ההדגשות אינן במקור, ב.א.).

ב. דיון והכרעה

  1. לאחר שקראתי בעיון את הבקשה, את התגובה לבקשה ואת התשובה לתגובה, ולאחר שבחנתי בקפדנות את כתב התביעה על נספחיו השונים, כדרישת ההלכה המחייבת אשר קובעת כי בחינת השאלה בדבר קיומה של עילת תביעה תעשה אך ורק על יסוד האמור בכתב התביעה (ראו ע"א 194/87 סאלח נ' רשות הפיתוח, פ"ד מד(2) 185, 187), אני סבור כי יש לקבל את בקשתם של המבקשים באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.
  1.  אני סבור כי מן הראוי לקבל את הבקשה לסילוק על הסף באופן חלקי ככל שהיא מתייחסת למחיקת עילות התביעה על פי חוק הגנת הפרטיות מתביעתה של חברת גל-על. ההנמקה לכך נובעת מהאמור בסעיף 3 בחוק הגנת הפרטיות אשר קובע, בין היתר, כי "אדם" לעניין סעיף 2 בחוק זה, איננו כולל תאגיד.
  1. חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979 (להלן: "חוק האזנת סתר") עוסק בהגדרת העבירה הפלילית של ביצוע האזנת הסתר, אך אין למצוא בו הגדרה של האזנת סתר העולה כדי ביצועה של עוולה אזרחית. עילת תביעה בגין עוולה אזרחית כזו קמה רק כאשר האמור בסעיף 2(2) בחוק הגנת הפרטיות הקובע כי "האזנה האסורה על פי חוק" היא פגיעה בפרטיות, מצטרף לאמור בסעיף 4 בחוק זה הקובע כי פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית. כפועל יוצא מכך ניתן לקבוע כי לנוכח העובדה שחוק הגנת הפרטיות אינו מקנה לתאגיד עילת תביעה אזרחית בגין ביצוע האזנה האסורה על פי חוק, הרי שככל שכתב התביעה מתייחס לתביעתה של גל-על בגין הפגיעה בפרטיותה עקב ביצועה של האזנה אסורה - מן הדין למחוק ממנו את אותם החלקים המבוססים על עילה שמקורה בחוק האזנת סתר (ראו למשל החלק הרלוונטי בסעיף 41 לכתב התביעה).
  1. סעיף 4 בחוק המחשבים קובע כי חדירה לחומר מחשב הינה עבירה פלילית, אך חוק המחשבים עצמו נמנע מלהגדיר פעולה זו כעוולה אזרחית. אמנם, סעיפים 7 עד 9 בחוק המחשבים מגדירים פעולות מסויימות, כגון מחיקה, שינוי או שיבוש חומרי מחשב כעוולה אזרחית, אך עצם החדירה למחשב הזולת, בהנחה שלא נגרם נזק למחשב או לקבצים שהיו מותקנים עליו, אינה מהווה עוולה אזרחית על פי חוק זה. תימוכין לכך ניתן למצוא בדברי ההסבר להצעת חוק המחשבים (ה"ח 2278, עמ' 481):

"אילו נקבעה עוולה כזו משמעותה הייתה שגם מידע שאיננו סוד מסחרי או מידע אישי-פרטי , היו זוכים להגנה קניינית כוללת רק משום אמצעי האחסון של המידע; הגנה כזו היא רחבה מדי , ועדיף להותיר נושא זה לתחולתם של הדינים הכלליים כמו דיני סודות מסחר ודיני הגנת הפרטיות ". (ההדגשות אינן במקור, ב.א.).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ