- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
בוסקילה נ' המוסד לביטוח לאומי
|
ת"א בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו |
47793-10-12
21.3.2013 |
|
בפני : אביגיל כהן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: דוד בוסקילה |
: 1. המוסד לביטוח לאומי 2. מדינת ישראל - היועץ המשפטי לממשלה |
| החלטה | |
החלטה
1.לפני בקשה לפטור מאגרה.
2.עסקינן בתביעה כספית על סך 4,024,187 ₪ שהגיש המבקש נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן:"המשיב") לפיצוי בגין נזק שנגרם לו , לטענתו,כתוצאה מרשלנות המשיב.
3.המבקש טוען בבקשה שלפני כי מצבו הכלכלי רעוע ביותר וכי יש לו סיכויים טובים לזכות בתביעה. המבקש נכה בשיעור של למעלה מ- 60% ואינו מסוגל לשוב לעבודתו כמנהל עסק להתקנת גגות או לעבודה פיסית אחרת. פרנסת משפחת המשיב, בת 5 נפשות, הנה תגמולי מל"ל בעד נכות לאחר ביצוע קיזוזים ע"י המשיב בסך של כ-3,080 ₪ וכן, שכר אשת המבקש, שהחלה לעבוד בימים אלה, בסך 3,300 ₪ נוספים.
4.המדינה המהווה את בעל הדין העיקרי בכל הקשור להחזר אגרה מתנגדת לבקשה. בתגובה שהוגשה מטעם המדינה ביום 21.11.12 נטען כי המבקש לא פרש בפני ביהמ"ש תמונה מלאה ביחס למצבו הכלכלי ולא תמך את בקשתו באסמכתאות רלוונטיות מהן ניתן ללמוד על מצבו הכלכלי נכון למועד זה. כמו כן, המבקש מיוצג ע"י עו"ד ולא פירט בבקשה כיצד הוא נושא בנטל תשלום שכ"ט עו"ד. עוד נטען כי בכתב התביעה נתבע סעד כספי בסכום של למעלה מ-4 מיליון ₪ ואולם לתביעה לא צורף מסמך אשר יהא בו כדי לתמוך בחישוב התובע לסעד המבוקש על ידו. בנוסף, המדינה מציינת כי כמיליון ₪ מכלל התביעה מיוחסים לנזק נטען של "עגמת נפש".
5.ביום 17.12.12 הגיש המבקש תצהיר משלים מטעמו בצירוף אסמכתאות, במסגרתו טען כי אין ביכולתו לגייס את האגרה הנדרשת עבור התביעה דנן. כן צירף המבקש תצהיר מטעם בנו.
בתצהיר מטעמו מוסיף המבקש ומציין, בין היתר, כי מלבד ביתו המשמש למגוריו וממושכן, אין בבעלותו נכסים אחרים וכי אין בבעלותו תוכניות חיסכון . המבקש מפרט את הוצאותיו החודשיות השוטפות אשר לטענתו "עולות פי כמה מונים מההכנסות". המבקש מציין כי עבור כלכלת הבית הוא משלם ממוצע חודשי של כ-4,300 ₪. המבקש מפרט את ההלוואות שנאלץ ליטול בשל מצבו הכלכלי הקשה.
6.המדינה הגישה תגובה משלימה במסגרתה חזרה על עמדתה לפיה אין להיעתר לבקשת הפטור. לטענת המדינה, די בכך כי בבעלות המשפחה דירה ורכב לצורך דחיית הבקשה ובאשר לטענה אודות המשכנתא הרובצת על הנכס, היה על המבקש לפרט את שווי הנכס, סכום החוב שנותר והיתרה שתיוותר בידיו במידה וימומש .
עוד נטען כי החיובים בסכומי אלפי שקלים בכרטיסי האשראי משקפים רמת מחייה שאינה עולה בקנה אחד עם הטענה להעדר יכולת כלכלית המצדיקה מתן פטור מתשלום אגרה והעובדה שהמבקש לא ניצל את מסגרת האשראי המלאה שניתנה לו מלמדת כי לא הוכח שבקשת הפטור היא בגדר המוצא האחרון.
7.המשיבה אף היא מתנגדת לבקשה. המשיבה מצטרפת לטענות המדינה ומוסיפה כי המבקש מושתק מלטעון טענות אשר הוכרעו בפסק דין חלוט שניתן ביום 28.6.11 בתביעת המבקש נגד המשיב בתיק ב"ל 45887-05-10 וכי התביעה נעדרת עילה, קנטרנית ומשוללת כל בסיס. עוד נטען כי המסמכים שצורפו לבקשה אינם מעידים על מצב כלכלי שאינו מאפשר תשלום אגרה.
8. בתשובות לתגובות מוסיף המבקש וטוען כי אינו חי חיי מותרות או רווחה.
9.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות מהנימוקים כדלקמן:
א.בסעיף 14 (ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן:"תקנות אגרות") נקבע כי:
"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".
ב.ברע"א 2037/12 ששון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (24.10.12) נפסק מפי כב' הש' נ' הנדל כי:
"אגרת בתי המשפט משקפת תשלום בגין שירות שהמדינה מספקת לאזרח. היא מאזנת בין זכות הגישה לערכאות, לבין הצורך במניעת הגשת תביעות סרק או כאלו שסכומיהן מופרזים (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 869 (2009)). האיזון מיושם, בין ביתר, על ידי המנגנון הקבוע בתקנה 14 הנזכרת- פטור למעוטי יכולת כלכלית. הוראות מחוקק המשנה קובעות כי, על מנת להעניק פטור כזה, יש לשקול את מצבו הכלכלי של המבקש ואת מידת קיומה של עילת תביעה. אלה שני תנאים מצטברים".
ג.באשר לקיומה של עילת תביעה, על פניו, מעיון בכתב התביעה, לא ניתן לשלול קיומה של עילת תביעה אפשרית.
המשיב מעלה טענות מקדמיות שדינן להתברר בהמשך ואין בהן כדי להצדיק את המסקנה כי כתב התביעה אינו מגלה עילה. כמו כן, כפי שטוענת המדינה, אכן, סכום התביעה הינו חלק מעילת התביעה אך לא מצאתי כי במקרה דנן סכום התביעה משולל יסוד עובדתי או משפטי, המצדיק קביעה כי התביעה אינה מגלה עילה לצורך קבלת פטור מאגרה. יחד עם זאת, מהנתונים שהובאו לפני ע"י המבקש, לא התרשמתי כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מאפשר לו לשאת בתשלום האגרה.
ד.המסמכים שצורפו ע"י המבקש והנסיבות המפורטות בתצהיר המשלים מטעמו אינם מצביעים על מצב כלכלי קשה במידה המצדיקה מתן פטור מתשלום אגרה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
