בוגומזוב נ' חברת אלטרנטיוויזיה בע"מ ואח'

פסק דין

לפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, שכר עבודה, הפרשי פדיון חופשה ודמי הבראה, פיצוי בגין אי הפרשה לגמל, דמי חג, פיצויי הלנה, עוגמת נפש ופיצויים עונשיים. בנוסף עותרת התובעת להרמת מסך ההתאגדות של הנתבעת 1 וחיוב הנתבע 2 באופן אישי בסכומים שיפסקו לזכותה.

הקדמה

בתאריך 24.5.12 התקיים דיון בפני השופטת רימון – קפלן, ובמסגרתו נחתם הסכם פשרה בין הצדדים. בהתאם להסכם הפשרה, התחייבה הנתבעת מס' 1 לשלם לתובעת 23,637 ₪ ב- 8 תשלומים על סך 2,955 ₪ כל אחד. הנתבע מס' 2 לא נכח בדיון זה, כמו גם בכל יתר הדיונים שהתקיימו בתיק.

בהתאם לסעיף 10 להסכמות הצדדים מיום 24.5.12, נקבע כי "מוסכם בין הצדדים כי הסכם פשרה זה ופסק דין לאישורו, מותנים בכך שהנתבעת תבצע את כל התשלומים נשוא הסכם הפשרה במועדם. אי לכך, ככל שאיזה מבין התשלומים כאמור לעיל לא יבוצע במועדו, יתבטל הסכם זה ופסק הדין שאישרו, ללא צורך בהחלטה נוספת, וההליכים יימשכו בהתאם להודעת ב"כ התובעת לבית הדין, עם העתק במישרין לנתבעת. כל סכום ששולם, אם שולם, ע"י הנתבעת מכוח ההסכם, בוא על חשבון הסכומים הנתבעים בתביעה זו".

הנתבעת מס' 1 שילמה לתובעת רק שלושה מתוך שמונת התשלומים, וגם אותם שילמה באופן חלקי ובאיחור, כמפורט להלן:

2,783.87 ₪ שולמו בתאריך 19.6.2012.

2,581 ₪ שולמו בתאריך 18.7.2012.

3,500 ₪ שולמו בתאריך 12.9.2012.

בסה"כ שילמה הנתבעת מס' 1 סך של 8,865.25 ₪, מתוך סכום הפשרה.

מאוחר יותר, הסכימו הצדדים על תיקון הסכם הפשרה, אך גם הפעם לא קיימה אותו הנתבעת ולפיכך, המשיכו ההליכים בתיק.

עיקר התשתית העובדתית

התובעת עבדה אצל הנתבעת מס' 1, כמנהלת אדמיניסטרטיבית ומעצבת גרפית, החל מתאריך 10.3.09 ועד 19.6.10, ובסה"כ שנה ושלושה חודשים (להלן - התובעת).

הנתבעת מס' 1 היא חברה המוכרת ציוד לוויין יחד עם חבילות שירות לאותו ציוד (עמ' 18, ש' 21) (להלן - הנתבעת).

הנתבע מס' 2, סרגיי סריקוב, הוא בעל מניות יחיד בחברה (עמ' 18, ש' 11) (להלן - סרגיי ו/או הנתבע מס' 2). בהתאם לתדפיס רשם החברות שצירפה התובעת לכתב התביעה, הנתבע 2 הוא בעל המניות והמנהל היחיד בחברה (נספח א' לכתב התביעה).

לחברה אין מנכ"ל ומר אולג בלומנוב הוא הסמנכ"ל והממונה הישיר על התובעת (עמ' 18, ש' 9-11) (להלן - אולג). אולג הינו אחיו של סרגיי והוא ייצג את הנתבעים לאורך ההליך בפנינו.

התובעת עבדה בשכר שעתי, כאשר שכרה האחרון היה 26 ₪ לשעה; בהיקף משרה מלאה בקירוב.

במהלך תקופת העבודה, הנתבעת לא שילמה את שכרה של התובעת באופן מלא. התובעת צירפה לתצהירה אישורי תשלום חלקיים המעידים על שכר עבודתה החלקי ששולם לה בגין חודשים קודמים (ראו: נספח ד' לתצהירה).

ביום 15.6.10 הודיעה התובעת בעל פה לאולג שהיא מתפטרת מעבודתה. הצדדים חלוקים ביחס לשאלה האם נתנה הודעה מוקדמת בת 7 ימים, או הודעה מוקדמת 14 ימים (סעיפים 23-22 לכתב ההגנה המתוקן).

לאחר סיום עבודתה, פנתה התובעת לנתבעת מספר פעמים וביקשה לשלם את שכר עבודתה, זכויות סוציאליות ופיצויי פיטורים.