בג"ץ 2363/15 יעקב שץ נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ואח'

השופט מ' מזוז:

1. עניינה של עתירה זו בבקשת העותר להורות למשיבים לתקן שגיאות בתוצאות הבחירות שפורסמו ב-21 קלפיות, ולקבוע אמצעים למניעת הישנות טעויות מסוג זה.

2. העותר, המציג עצמו כבעל תחביב לנתח את תוצאות הבחירות, העביר אל ועדת הבחירות המרכזית פירוט של 21 קלפיות. אשר תוצאות ההצבעה שפורסמו בהן שגויות לדעתו, מבחינה סטטיסטית, וביקש לתקנם "למען האמת ההיסטורית". משלא נענתה פנייתו אל המשיבים הגיש את העתירה שלפנינו.

במסגרת העתירה מבקש הוא שני סעדים: הראשון, תיקון השגיאות בתוצאות הבחירות בקלפיות בהן לדידו נפלו טעויות, והשני, קביעת אמצעים למניעת הישנות פרסום תוצאות שגויות של הבחירות. לטענתו, פרסום נתונים שגויים של ההצבעה לפי  קלפיות פוגע בכבוד האדם ובשמו הטוב, באמון הציבור באופייה הדמוקרטי של המדינה, וכן במחקר בתחומי ההיסטוריה ומדעי החברה. 

3. דין העתירה, על שני ראשיה, להידחות על הסף.

4. סעיף 86 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969 (להלן: החוק), שכותרתו "ערעור בחירות", קובע מתווה מפורט ומדויק של ערעור על תוצאות הבחירות. הסעיף קובע מי רשאי לערער, בפני איזו ערכאה, באלו עילות, את המועד לערעור בחירות ואת הסעדים שבית המשפט מוסמך להעניק. במסגרת זו נקבע, בין היתר, כי ערעור בחירות יוגש בתוך 14 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות ברשומות, וכי יוגש כערעור מינהלי לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, כאשר ערעור לבית המשפט העליון אפשרי רק בשאלה משפטית ואם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון.

5. מתווה זה שקבע המחוקק תכליתו לאזן בין הבטחת טוהר הבחירות והגשמת רצון הבוחרים בהליך דמוקרטי, לבין הצורך בסופיות הבחירות להבטחת וודאות ויציבות השלטון (רע"א 3055/05 פרומר נ' סבג (21.8.2005)).

6. על רקע איזון זה הגביל המחוקק גם את רשימת הרשאים לערער על תוצאות הבחירות ל- "כל חבר של ועדת הבחירות המרכזית ושל ועדת בחירות אזורית, כל סיעה מסיעות הכנסת הנבחרת וכל חבר הכנסת, כל רשימת מועמדים שאושרה והשתתפה בבחירות לכנסת וכל מועמד שהיה כלול בה וכן היועץ המשפטי לממשלה". יצוין שבעבר הזכות לערער הייתה קנויה ל"כל אדם שהיה זכאי לבחור", אך הזכות הוגבלה כאמור בתיקון לחוק משנת 1989 (ס"ח תשמ"ט מס' 1281 מיום 26.7.1989 עמ' 72).

           תיקון זה הגביל אפוא את זכות הערעור לרשימת הגורמים המעורבים בהליך הבחירות, אלה האמונים על ניהולו והפיקוח עליו, ואלה בעלי העניין בתוצאותיו, וכן ליועץ המשפטי לממשלה כמייצג האינטרס הציבורי. זאת מתוך הנחה שרשימה זו מקיפה את כל בעלי הענין הישיר בתוצאות ואשר יש להם מידע ממקור ראשון באשר להליכי הבחירות, באופן שיאפשר הליכי ערעור ממוקדים וענייניים, שיעסקו בַּעיקר.

7. מתוך אותה מגמה הגדיר החוק במדויק גם את העילות בגינן ניתן לערער לבית המשפט כאמור, שעניינן, בתמצית, פגמים בהליך הבחירות או בחלוקת הקולות או המנדטים בין הרשימות, בקלפי מסוימת או בבחירות בכללן, "ובלבד שהליקוי שטוענים עליו עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירות". בהתאם לכך פסקו בתי המשפט, כי לא כל שיבוש וסטיה מסדרי הבחירות ייחשבו כליקוי המצדיק מתן סעד, אם אין בהם להשפיע על תוצאות הבחירות (ע"ב 5049/92 היועץ המשפטי לממשלה נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, פ"ד מו(2) 37, 43 (1993); בר"מ 213/14 בלעיש נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 22 (11.2.2014); בר"מ 3235/09 עמאש נ' מנהל הבחירות למועצה המקומית ג'סר אלזרקא, פסקה 16 (1.3.2011)).