בגימוב נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

ההחלטה תישלח בדואר לצדדים.

ניתנה והודעה היום ב' חשון תשע"א, 10/10/2010 במעמד הנוכחים.

ד"ר עמי קובו, שופט

פסק דין

בעניין הנתבעת 1, שירביט חברה לביטוח בע"מ.

בפניי תביעה קטנה הנוגעת לתאונת דרכים, מצוין כי בעניינו של הנתבע 2 ניתן כבר פסק דין בהיעדר.

פסק הדין בעניינו של הנתבע 2 לא בוטל.

בנוגע לנתבעת 1 התקיים דיון לגופו של עניין.

בעניין זה טען התובע, כי הנתבע 2 נסע לאחור במשאית שבה נהג ופגע ברכבו אשר נגרם נזק של אובדן מלא של המכונית, הוצגה חוות דעת שמאי.

הנתבע 2 אישר כי אכן הוא נהג במשאית האמורה ונסע לאחור ופגע ברכבו של התובע שלא הבחין בכך.

בעניין זה, מובן כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של הנתבע 2.

הנתבעת 1 טענה כי קיים אשם תורם מצידו של התובע אשר עמד במקום שלא נועד לכך ושוחח בטלפון הנייד.

אני מקבל טענה זו, וסבורני כי אכן קיים אשם תורם מסוים, אם כי לא רב, מצידו של התובע.

בנוגע לנזק, אני מקבל את טענות התובע בנוגע לנזקיו, וזאת לאור חוות דעת השמאי.

יחד עם זאת, כפי שציינה חברת הביטוח יש להפחית את עניין המע"מ, כאשר הרכב לא תוקן.

באיזון הכולל ולאחר שלקחתי בחשבון את שאלת האשם התורם ואת טיעוני הנתבעת בנוגע לנזק, אני מורה כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 20,000 ₪.

מובן הדבר כי אחריותה של הנתבעת הינה ביחד ולחוד לאחריותו של הנתבע 2 אשר כנגדו ניתן כבר פסק דין במלוא סכום התביעה, כאשר התובע לא יהיה רשאי להיפרע בסך הכול יותר מסכום התביעה.

למען הסר ספק, מובן כי התובע יוכל להיפרע מהנתבעת 1 בסך של 20,000 ₪ בלבד, ומהנתבע 2 את היתרה בלבד עד למלוא סכום התביעה.

כמו כן, אני מורה כי הנתבעת 1 תשלם לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪.

הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 ימים מהיום, אם לא ישולמו הסכומים במועדם, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.