בב"נ 71420-11-16 הזייל נ' מדינת ישראל - ופרקליטות המדינה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין

זוהי בקשה לעיון חוזר בהחלטה קודמת של בית משפט זה אשר דחתה על הסף את בקשת המבקש לעיכוב ביצועו של צו מינהלי שהוצא נגד מבנה אשר נבנה בניגוד לחוק.

הבקשה לעיון חוזר אינה מעלה שום נתון עובדתי שלא היה בפני בית המשפט בעת מתן ההחלטה הקודמת.

זהו חלק מנוהג נפסד של מבקשים אשר מגישים בקשות ערב ההריסה תוך התעלמות מוחלטת מהפסיקה ומהתקנות.

חשוב להדגיש כי הבקשה לעיון חוזר רק מדגישה יותר את הפגמים שבבקשה המקורית שכן כעולה מסעיף 7 לבקשה זו ומסעיף 5 לבקשה המקורית, אין למבקש כל זכות במקרקעין אשר מקנה לו זכות עמידה בבקשות מסוג זה.

הבקשה לעיון חוזר אך מדגישה את העובדה שהמבקש אינו יכול להיכנס בגדר "הרואה עצמו נפגע" על ידי צו מינהלי ולכך חשוב לחזור ולהזכיר את הקבוע בפסיקת בית המשפט העליון בע"פ 3249/05 בר יוסף נ' יו"ר הועדה לתכנון ובניה פתח תקווה :

"הניתן לומר שיפלוש אדם לנכס, או אף יקבל "רשות" שלא כדין מן המחזיק (השוכר, למשל, כבענייננו) יבנה שלא כדין, ואחר כך יבוא אל הרשויות, כשאלה מבקשות להרוס, ויאמר "אשרי, רואה אני את עצמי נפגע" לפי סעיף 238א(ז) ? לעניין זה "רואה עצמו נפגע" משמעו, בעל זכויות כדין אשר רואה עצמו נפגע – וזכויות כאלה יכול שיהיו - למשל – של בעלי קרקע, חוכרים ושוכרים, בעלי נכס שכן שנכס שלהם עלול להיפגע מהריסה וכיוצא בזה".

בענייננו ברור כי למבקש אין כל זכות במקרקעין והבקשה לעיון חוזר אך מדגישה זאת. אין גם בבקשה זו כל הסבר מדוע הבקשה הוגשה בערבו של יום ההריסה כאשר הצו הודבק על הבית כבר ביום 11.11.2016. גם בבקשה לעיון חוזר אין כל דבר המסביר זאת.

חשוב להדגיש כי הבקשה מבהירה באופן חד וברור כי המבקש בנה מבנה בלתי חוקי, על דעת עצמו במקרקעין לא לו. בהינתן שעל פני הבקשה אין המבקש עומד בתנאי הפסיקה, המבקש אינו עומד בקריטריונים הקבועים בתקנות ומשכך ובמיוחד לאור הדברים שנכתבו בבקשה ובבקשה לעיון חוזר, סבורני כי אין כל טעם המצדיק עיון חוזר בבקשה ואין כל טעם המצדיק דיון בבקשה למרות הפגמים כקבוע בסעיף 6 לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי), תש"ע-2010.

אשר על כן גם הבקשה לעיון חוזר נדחית.