מנסור נ' הועדה המחוזית לתכנון ובנייה - מרכז רמלה

לפניי בקשה לביטול צו הריסה מנהלי לפי סעיף 228(א)לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק").

רקע כללי

צו ההריסה המנהלי להריסת "מבנה בלוקים ובטון בן 2 קומות בתוספת בניית חדר על הגג בשטח כולל של – 130 מ"ר כל קומה" במקרקעין הידועים כחלקה 12 בגוש 7770 ביישוב טירה(להלן : "המבנה") נחתם ביום 15.1.18 ע"י מנהל היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה מר אברהם ברוך כהן (להלן:"הצו").

הבקשה לביטול הצו הוגשה ביום 25.1.18 והגם שהמבקש לא עמד בסדרי הדין הקבועים בתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי), התש"ע-2010 בכל הנוגע להמצאת הבקשה למשיבה והגשתה בהתאם לטופס שנקבע בתקנות בצירוף תצהיר איש מקצוע ערוך כדין, (שעל חשיבותם הורחב רק לאחרונה במסגרת רעפ 8098/17 אבו רומי מוסטאפא נ הועדה המקומית מחוז צפון), הוריתי על עיכוב ביצוע הצו בכפוף להפקדה כספית בסך 10,000 ₪.

לבקשת ב"כ המבקשת הוריתי על דחיית הדיון בבקשה ליום 4.2.18 חלף המועד המקורי שנקבע כאשר בקשה נוספת מטעמו, שהוגשה ביום חמישי 1.2.18, לזמן כעד את מנהל היחידה הארצית החתום על הצו נדחתה על הסף אף ללא תגובת המשיבה, הן בשל העיתוי בו הוגשה, והן מאחר שלא מצאתי כל נימוק משכנע לזמן עובד מדינה בכיר לדיון בבקשה לאור חזקת התקינות המנהלית ואופי ההליך.

תמצית טיעוני ב"כ הצדדים

בפי ב"כ המבקשת מספר טענות אשר בגינן, כך לשיטתו, יש כדי להביא לביטולו של צו ההריסה ולקביעה כי הוא חסר כל תוקף משפטי. להלן יובאו בתמצית עיקרי טיעוניו:

1. עבודות הבניה מושא הצו תמו והושלמו לפני שנים רבות ואין מדובר בבניה חדשה שבוצעה לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 116 ומכאן שאין תחולה לסעיף 221 לחוק והסעיף הראוי במקרה דנן הוא סעיף 238א אשר לפיו הוגדרו הזכויות ומידת ההגנה המגיעה למבקשת.

2. בידי המבקשת קיים היתר בניה שניתן כדין ביום 7.12.14 ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובניה בטירה – היתר צורף כנספח "ב" ונטען כי הגם שההיתר מתייחס להקמת מחסן חקלאי סככה חקלאית ורשת – עדיין אין בממצאים כדי להביא למסקנה אחרת. כן צורפו תמונות המבנה ונטען כי קיומו של ההיתר מביא בהכרח למסקנה כי אין מניעה חוקית לביצוע עבודות בניה בקרקע עליה הוקם המבנה .

3. לא קוים תנאי סף של חובת התייעצות בהתאם לסעיף 225(א) לחוק, היינו עם היועץ המשפטי של היחידה הארצית ומתכנן המחוז, בצו לא ננקב שמו של היועץ או של מתכנן המחוז ולא הוזכר מאומה אודות מועד קיום ההתייעצות ובאילו נסיבות בוצעה .

4. התצהיר שהוגש אינו עומד בדרישת החוק ולא צורף לו "תצהיר מפקח" ממנו ניתן ללמוד אודות הבסיס ששימש להצהרה ולהוצאת הצו.