הובלות בע"מ נ' מועצה אזורית בני שמעון

בפני בקשה לביטול שישה צווי הריסה מנהליים.

בעיקרי הבקשה, טענה המבקשת כי הינה הבעלים והמחזיקה הבלעדית בחלקות הקרקע נשוא צווי ההריסה וזאת מכח רכישה והעברה כדין. וכי בכל הנוגע למבנה נשוא צו הריסה המסומן באות א', שהרי מדובר בגדר שהייתה קיימת לדידה, בטרם בוצעה רכישת הקרקע ואילו רק בוצעו בה תיקונים ע"י המשיבה. בכל הנוגע לשאר צווי ההריסה, המסומנים באותיות ב' – ו', המבקשת עותרת לפרק זמן אשר יאפשר לה להסדיר את הבניינים נשוא הצווים למול המשיבה. בנוסף המבקשת טוענת כי המכולה הריקה הטעונה הריסה בצו המסומן באות ה', זו מכולה שהינה בבחינת "חפץ" שהינו "מותר" להנחה על שטחה.

מנגד, סבורה המשיבה, כי יש לדחות בקשת המבקשת ואף לחייבה בהוצאות, מחמת מספר עילות מצטברות;

האחת: המשיבה הבהירה כי לכלל המבנים נשוא צווי ההריסה לא נתבקשו היתרי בנייה ועל כן מדובר בעבודה אסורה.

השנייה: אין למבקשת זכות עמידה בהיעדר הוכחה לבעלותה על הקרקע עליה נבנו המבנים.

השלישית: לא התצהיר שהוגש ע"י מר אלעברה חוסיין ולא הבקשה נותנים הסבר כלשהו אודות הקשר של מגיש התצהיר למבקשת.

הרביעית: ששת המבנים, נשוא צווי ההריסה, לא היו קיימים בשטחים המדוברים לכל הפחות ביום 01/12/2017, וזאת בהתאם לתצלומי אוויר מיום זה ולכן, במועד הגשת התצהירים, טרם חלפו שישה חודשים מיום שהסתיימה העבודה האסורה.

דיון והכרעה:

אין חולק, כי תקנה 2(א)(1) בתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי), התש"ע-2010 (להלן: "התקנות"), מציינת מפורשות כי על מבקשה לפרט מהי זכותו המוכרת במבנה, נשוא צו ההריסה, ובהתאם לאמור בתוספת הראשונה לתקנות.

המבקשת טוענת ביחס למבנים: "המבקשת הינה הבעלים והמחזיקה הבלעדי לחלקות המקרקעין המופיעים בצווים המצורפים לבקשה זו" (ס' 5 בתצהיר שצורף לבקשה).