בב"נ 26562-03-13 עבד אל רחמאן נ' הועדה המחוזית לתכנון ובנייה - מחוז צפון ואח'

מונחת בפניי בקשתו של המבקש לדחיית מועד ביצועו של צו ההריסה המנהלי.

על הרקע העובדתי עמדתי בהרחבה בפס"ד מיום 20.9.14 ובהחלטתי מיום 1.2.16; וגם ערכאת הערעור סקרה את הרקע והעובדות בפס"ד שניתן במסגרת עפ"א 8885-03-16 מיום 28.3.16. משכך, אני לא רואה טעם בחזרה על הכתוב שם.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ונספחיהם אני סבור כי דין בקשה זו דחיה.

ראשית אדגיש, כי בניגוד לטענת המבקש בבקשתו אין כל חובה לקיים דיון במעמד שני הצדדים בבקשה כגון דא. בהתאם לתקנה 4 (ב) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי), תש"ע-2010, ביהמ"ש כן מוסמך להכריע בבקשה במתן החלטה מנומקת בכתב ללא קיומו של דיון.

במקרה זה, לא ראיתי כל טעם בהזמנת הצדדים לדיון שיתקיים בפניי. הטענות העומדות ביסוד הבקשה ונימוקי הצדדים עולים מהבקשה והתגובה ואינם טעונים לא ליבון ובוודאי לא השלמה כלשהיא.

המבקש בבקשתו סומך על שני נימוקים, ושניהם גם במצטבר לא מטים את הכף לכיוון המבקש ולא מצדיקים את קבלת הבקשה.