פסק דין
1.המחלוקת בגדרי תביעה זו נוגעת לשאלה האם נערכה התקשרות בין הצדדים לשם הצטרפות התובע לחבילת הוזלה בחיוג בינלאומי לחו"ל (להלן: חבילת ההוזלה). התובע עותר להשיב לו סכומי כסף ששילם החל משנת 2007 כדמי שרות חודשיים, בגין חבילת ההוזלה. בהתייחס לשאלה האם ביקש להצטרף לחבילת ההוזלה, טען התובע בכתב תביעתו ואף בפני, מספר רב של פעמים, כי "לא ביקשתי, לא הזמנתי, לא חתמתי ולא, לא, לא". מטעם זה, גם כאשר עמד על פשר החיוב בחשבון בזק, ונשאל על-ידי הנתבעת אם רוצה לבטל את הצטרפותו לחבילת ההוזלה, השיב, כי "אני לא יכול לבטל מה שלא ביקשתי, לא הזמנתי, לא חתמתי ולא, לא, לא."
2.הנתבעת לעומתו טענה בכתב הגנתה, כי התובע פנה אליה ביום 20.3.07 בבקשה להצטרף אל חבילת ההוזלה, כאשר בתמיכה לטענה זו צירפה העתק רישום במחשביה, המתעד פניית הצטרפות מאת התובע. הנתבעת טענה, כי מדובר ברשומה מוסדית, "שכן הנתבעת נוהגת במהלך העסקים הרגיל לבצע תיעוד של כל הפניות של לקוחותיה אל מוקדם השירות, ורישום של הרשומות כאמור התבצע על ידי אנשי השירות של הנתבעת בסמוך להתרחשותם, וכי לא ניתן לבצע בו כל שינוי לאחר מכן." יש לציין, כי חלק מרישום המחשב שצורף לכתב ההגנה היה כמעט בלתי קריא, ובדיון בפני לא היה ברשות נציג הנתבעת עותק קריא יותר. כל שניתן לקרוא ברישום המחשב הוא שמו של התובע מספר תעודת זהות שלו, מספר פניה ומספר לקוח, ותחת הכותרת "תאור" נרשם "המבצע ייכנס לתוקפו מתאריך 21/03/2007". מרבית הסעיפים האחרים נותרו ריקים, ואת היתר כלל לא ניתן לקרוא. בשני דפים נוספים ישנו רישום של פרטי המבצע, שעד ליום 31.5.11 נגבו בגינו מן התובע דמי שרות חודשיים בסך של 5.95 ₪ ומיום זה נגבו דמי שרות חודשיים בסך של 8.45 ₪.
3.היות שהתובע העיד בפני כי מעולם לא ביקש להצטרף לחבילת ההוזלה, ומטבע הדברים, כיוון שמדובר בעובדה שלילית אין לו דרך אחרת להוכיחה אלא בהצהרה זו, ברי, כי ככל שהנתבעת טוענת לקיומה של התקשרות בין הצדדים, מוטל הנטל על כתפיה להוכיח זאת באופן פוזיטיבי, ובמיוחד נוכח העובדה שבגין כך היא חייבה בתשלום את התובע. איני סבורה כי די ברישום המחשב כדי להוכיח קיומה של עסקה בין הצדדים לשם הצטרפות לחבילת ההוזלה. נציג הנתבעת העיד כי עסקאות אלה בוצעו בדרך כלל כעסקאות טלפוניות, ולאחר מכן תמיד נשלחו מכתבים שמודיעים על ההצטרפות. אלא, שבמקרה דנו לא הוצג על-ידי הנתבעת מכתב כזה שנשלח אל התובע; וגם הטענה לעריכת עסקה טלפונית בעייתית מאד מבחינתה של הנתבעת, בשים לב לכך שהתובע הוא אדם מבוגר, המתקשה בשמיעתו, עד כי במשך כל הדיון בפני עמד סמוך מאד לבמה על מנת שיוכל לשמוע את דברי. בנסיבות אלה, ומעבר לכך שהתרשמתי מן התובע כאדם מהימן, ספק בעיני אם בכלל ניתן היה לקיים שיחה טלפונית כזו עם התובע, ואף אם אניח שהתקיימה שיחה כזו, ספק גדול בעיני אם התובע שמע והבין את פרטי העסקה שהוצעה לו. עוד אוסיף, כי לא מצאתי שהפרטים שציינה הנתבעת כנדרשים לשם הצטרפות לחבילת ההוזלה - שהם מספר תעודת זהות, כתובת הדואר ומספר הטלפון אליו תשויך ההטבה - יכולים כשלעצמם להעיד על רצונו של התובע להצטרף לחבילת ההוזלה, שהרי מדובר בפרטים בסיסיים ביותר שלא מן הנמנע שהנתבעת יכולה היתה להשיגם גם מחברת בזק, אשר קו הטלפון של התובע משתייך לה.
4.זאת ועוד, כעולה מן הרישומים, וכך גם העיד נציג הנתבעת בפני, ביום 31.5.11 חל שינוי בתעריף דמי השרות החודשיים, כאשר הסכום עלה מ- 5.95 ₪ לסכום של 8.45 ₪ (עליה בשיעור של כ-70%). ברישום המחשב המפרט את מהות המבצע בטרם העלאת תעריף דמי השרות נכתב – "דמי שרות קבועים בסך 5.90 ₪ כולל מע"מ". לפיכך, ברי, כי שינוי דמי השרות הקבועים מחייב קבלת הסכמה מחודשת; אך לא נטען, וממילא לא הוכח על-ידי הנתבעת, כי הסכמה כזו ניתנה במועד זה על-ידי התובע, בדרך כלשהי, לרבות בדרך של עסקה טלפונית. ודוק: לעמדתי, עובדה זו משליכה גם אחורה בזמן על מהימנות גרסתה של הנתבעת לעניין בקשת ההצטרפות של התובע בשנת 2007.
5.רואה אני להדגיש, כי לדעתי, כאשר נערכת עסקה טלפונית בין אדם פרטי לבין חברה, כדוגמת הנתבעת, אין די ברישום המחשב המעיד כביכול על קיומה של שיחה טלפונית. בשל המשמעות הכספית הנובעת מעסקה כזו, ובהינתן שמדובר בעסקאות שאינן מצויות בתחום המומחיות של מרבית האנשים הפרטיים, לשיטתי, על החברה מוטלת חובה לתעד את מפגש הרצונות בין הצדדים בדרך מפורשת, בין באמצעות חתימה על מסמך עסקה לאחר מכן, בין בדרך של הקלטת השיחה הטלפונית, ובין בדרך של חתימה קולית, שקיימת היום, אף שאיני יודעת אם היתה קיימת גם בשנת 2007. הנתבעת לא עשתה אף לא אחד מאלה במקרה דנן.
6.לכל אלה יש להוסיף, כי לדידי, אין בעובדה שהתובע ביצע שיחות לחו"ל, תוך ניצול למעשה של ההטבה הגלומה בחבילת ההוזלה, כדי להעיד כי התובע ביקש להצטרף לחבילה זו. יש ואדם מתקשר לחו"ל, מבלי שיש בכך כדי להעיד כי ביקש להצטרף לחבילה זו או אחרת. כמו כן, הנתבעת צירפה פירוט שיחות שערך התובע במשך השנים, אלא שפירוט זה מתייחס רק לשיחות שבוצעו החל מיום 1.3.07, אך מכך אין בית המשפט יכול ללמוד כי התובע לא שוחח קודם לכן. מכל מקום, גם ברשימה זו תחת "אופן חיוג" נכתב "014" רק מיום 12.4.07 ולא ניתן הסבר לפשר עניין זה. עוד אוסיף, כי העובדה שהתובע נהנה למעשה מן ההטבה הגלומה בחבילת ההוזלה אינה צריכה לעמוד לו לרועץ בתביעתו זו, שכן כפי שהעיד בפני, לא מן הנמנע כי יכול היה להשיג הטבה דומה אחרת אצל ספק אחר.
7. כן אין בידי לקבל את טענת הנתבעת, לפיה התובע אינו יכול להישמע בטענה כי הכספים נגבו ממנו שלא כדין, מאחר שקיבל חשבוניות בהן פורטו החיובים שנגבו ממנו במשך תקופה ארוכה. אני סבורה, כי בשים לב לסכום החיוב הכה נמוך, ונוכח העובדה שהחיוב הופיע במסגרת חשבונות הטלפון של בזק, ולא של הנתבעת, כשורת חיוב נוספת, אי תשומת לבו של התובע אינה צריכה לפעול לחובתו.
8.בשל כל אלה, אני קובעת, כי לא הוכח בפני קיומה של התקשרות בין הצדדים לשם הצטרפותו של התובע לחבילת ההוזלה, ולפיכך, דין תביעתו של התובע להתקבל.
9. נציג הנתבעת העיד, כי בגין דמי השרות החודשיים שילם התובע במצטבר 339.15 ₪. בהינתן שסכום זה שולם במשך השנים מדי חודש, יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית מאמצע התקופה.
10.אשר על כן, אני מורה לנתבעת לשלם לתובע את הסכום הקבוע בסעיף 9 לעיל.
בנוסף, תישא הנתבעת בתשלום הוצאות משפט של התובע בסך של 300 ₪ וכן 50 ₪ בגין אגרת בית משפט.
11.המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.
על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי, תוך 15 ימים.
ניתן היום, י"ט אב תשע"ב, 07 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.