באר ואח' נ' פסיפלסט בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה להשבת כספים אשר חולטו מחשבונו של התובע על ידי בנק לאומי לישראל בע"מ וזאת, בגין ערבות אשר חתם לחיובי הנתבעת.

מבוא – העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת –

אין חולק כי התובע התקשר עם מר שבתאי פסי (להלן:"פסי") ועם החברה צד ג' 1 אשר בעליה הוא צד ג' 2 - במיזם בתחום התשומות החקלאיות אשר פעילותו התעתדה להתבצע (ולטענת הנתבעת החל להתבצע ) באמצעות הנתבעת שהיא חברה בע"מ בשליטת פסי.

אין חולק כי בין הצדדים לא נחתם בהסכם בכתב בכל הנוגע לפעילותם במסגרת המיזם ואולם, הצדדים הגיעו לכדי הסכמות בעל פה אשר בעקבותיהם חתם התובע על ערבות לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן:"הבנק") להתחייבויות הנתבעת 1 כלפי הבנק (לעיל ולהלן:"הערבות").

אין חולק כי הערבות עמדה תחילה על סכום של 3,000,000 ₪ וסכומה הוקטן ל – 2,000,000 ₪.

אין חולק כי בין הצדדים למיזם התגלעו חילוקי דעות בעקבותיהם הודיע התובע ביום 22/8/04 לבנק כי הוא מבקש לבטל את ערבותו להבטחת חובות הנתבעת.

אין חולק כי על ידי פסי והצד השלישי 2 נחתם מסמך המופנה לתובע ונושא תאריך יום 1/12/03 , אשר מפאת חשיבותו יובא האמור בו כלשונו:

" הנדון: ערבותך לחברת פסיפלסט בע"מ (הנתבעת ל.ב.מ.)

מאחר והעמדת לזכות חב' פסיפלסט בבנק לאומי 948 בסך שני מיליון ₪ (2,000,000 ₪) הרי שאנו מתחייבים בזאת באופן אישי כי באם הערבות הנ"ל תחולט ע"י הבנק, וחב' פסיפלסט לא תשיב לך את הסכום שחולט בתוך 6 חודשים מיום החילוט, הרי שאז אנו הח"מ נשיב לך באופן אישי את הסכום שחולט כדלקמן:

1.פסי שבתאי – 1.75 מיליון ₪ (1,750,000 ₪ )

2. יוסי שבת – 0.25 מיליון ₪ (250,000 ₪) "

אין חולק כי לאחר החתימה על המסמך האמור הוקטנה ערבותו של התובע לבנק בסך של 1,750,000 ₪ והועמדה על סך של 250,000 ₪.

אין חולק כי ביום 9/11/04 מימש הבנק את ערבותו בסך 250,000 ₪ של התובע לנתבעת וזאת, באמצעות מימוש פיקדונות של התובע אשר היו בידי הבנק.

אין חולק כי טרם נקיטה בהליך לפני, הגיש התובע לבית המשפט השלום בראשון לציון, תביעה (א 8048/04) כנגד פסי ובמסגרתה הוגשה הודעת צד ג' כנגד שבת יוסי- הוא צד ג' 2 בתביעה בפני. במסגרת תביעה זו עתר התובע לחיוב פסי בגין הסכום הנתבע במסגרת התביעה בפני, דהיינו – לחיובו בסך 250,000 ₪ אשר חולט לתובע על ידי בנק לאומי בגין ערבותו. במסגרת התביעה דנן, טען התובע, בין היתר, כי האחריות המוטלת על פסי בהתאם למסמך מיום 1/12/03, הינה על מלוא סכום ערבות התובע לנתבעת ומשכך, עליו לשפותו בגין סך 250,000 ₪ אשר חולט לו בגדרה של אותה ערבות.

אין חולק כי בתביעה אשר התנהלה בראשון לציון, ניתן על ידי כבוד השופט שאול מנהיים פסק דין ביום 7/10/09, אשר במסגרתו, נדחתה תביעתו של התובע כלפי פסי , תוך שכבוד השופט מנהיים קובע, במסגרת פסק הדין, מחד כי בנסיבות בהן לא מימש פסי את זכות הביטול של המסמך מיום 1/12/03 בסמוך לאחר החתימה עליו , הרי שגם ככל שנפל פגם בעת שחתם על המסמך האמור, פסי מחל עליו. מאידך, הוסיף כבוד השופט מנהיים וקבע כי, בהתאם למסמך מיום 1/12/03, התחייבותו של פסי כלפי התובע הוגבלה להקטנת הערבות בסך 1,750,000 ₪, לא חלה עליו אחריות לסך 250,000 ₪ הנוספים ומשכך – עת הוקטנה הערבות בהתאם להתחייבותו של פסי והוא קיים את התחייבותו – דין התביעה כנגדו להידחות.

עוד הוסיף השופט מנהיים וקבע (בעמוד 4 לפסק הדין שורות 20-23):

"החייבת הרלבנטית לערבות התובע היא פסיפלסט בע"מ (הנתבעת לפני ל.ב.מ.) וכלפיה יש לתובע עילת תביעה בגין הסכום שפרע מכח סעיף 9 לחוק הערבות, כאמור לעיל. התביעה שבפנינו לא הוגשה כנגד פסיפלסט בע"מ ואיננה מבוססת על סעיף 9 האמור אלא על התחייבות אישית נטענת של הנתבע כלפי התובע כפי שיתואר להלן"

טענות הצדדים –

לטענת התובע, משאין חולק כי הערבות אשר חתם לחובות החברה חולטה, הרי שבהתאם לסעיף סעיף 9 לחוק הערבות, תשכ"ז – 1967 (להלן:"חוק הערבות") , הוא זכאי מאת הנתבעת- היא החייבת העיקרית, לשיפוי בגין התשלומים אשר שולמו על ידו. לאור האמור, טוען התובע כי יש לחייב את הנתבעת להשיב לו סך 250,000 ₪ בתוספת הוצאותיו.