באואר נ' לוינגר

פסק דין

לפני תביעה לפינוי מושכר בהתאם להוראות פרק טז4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

1.ביום 15.6.10 נחתם בין התובעת לנתבע הסכם שכירות בלתי מוגנת, לפיו השכירה התובעת לנתבע מחסן בגודל של כ-20 מ"ר, "למטרת עסקים ופעילות חוקית בלבד" (סע' 3 להסכם השכירות).

בהסכם השכירות נקבע, כי תקופת השכירות היא 12 חודשים, החל מיום 15.6.10 ועד 14.6.11, כאשר לשוכר ניתנה האופציה לחדש את השכירות לשלוש תקופות נוספות בנות 12 חודשים כל אחת (סע' 6 להסכם השכירות).

עוד נקבע בהסכם השכירות, כי השוכר יהא רשאי לבצע על חשבונו מיגון של המבנה ופתחיו, שאינו כולל שינויים מבניים הדורשים אישור מהנדס, על מנת לשמור על הציוד המאוחסן בו (סע' 9 להסכם השכירות).

2.לטענת התובעת, במהלך חודש דצמבר 2010, בביקור שבוצע בנכס, הסתבר כי הנתבע מפר את הסכם השכירות, כמפורט בסע' 10 לכתב התביעה. פניות שנעשו באמצעות ב"כ התובעת לנתבע לתיקון ההפרות לא נענו, לטענת התובעת, ומשכך, הוגשה תובענה זו ביום 27.4.11.

3.לטענת הנתבע, במהלך חודש דצמבר 2010 פנה לתובעת לתיקון דליפת מים למחסן, ומטעם זה החליטה התובעת לפנותו מהמקום, תוך שהיא מבקשת להתעשר על חשבונו בהשבחות שביצע במחסן, ומתוך מטרה להשכיר את המחסן במחיר גבוה יותר. הנתבע הכחיש את כל טענות התובעת בדבר הפרות לכאורה בהסכם השכירות.

4.ביום 27.6.11 התקיימה ישיבה מקדמית, בסיומה נקבע כי הצדדים יגישו תצהירי עדיהם, והתיק נקבע לשמיעה.

5.תצהירי הצדדים הוגשו.

מפאת מינויו של כב' השופט פיש לבית המשפט המחוזי ולאחר מכן לבקשת הנתבע, נדחה הדיון בתביעה (דחיית הדיון לבקשת הנתבע הביאה לדחייה בת כחודש ימים וחצי בלבד, כאשר הנתבע ובא-כוחו הסכימו בנסיבות לשמיעת התיק במהלך פגרת הקיץ), וביום 17.7.12 נשמעו עדי הצדדים.

6.מטעמה של התובעת העידו התובעת עצמה, וכן אביה של השוכרת הקודמת של המחסן, מר שמעון אזולאי.

מר אבי קיסר, המטפל עבור התובעת במחסן, עפ"י הצהרות התובעת עצמה, הן בכתבי בי-הדין, והן במסרונים (הודעות sms), ששלחה לנתבע, ואשר צורפו לתצהירו כמוצג נ3, לא נחקר על התצהיר שהגיש, מאחר ולא התייצב לדיון, חרף זימונו. התובעת לא ביקשה לקבוע מועד נוסף לשמיעתו, ולמעשה ויתרה על עדותו.

מטעמו של הנתבע העיד הנתבע עצמו.

7.ההפרות הנטענות

7.1ניתן לחלק את ההפרות הנטענות ע"י התובעת בכתב התביעה לארבעה סוגים:

הראשון - שימוש במחסן; בסוג הפרה זה נכללות שלוש טענות:

ראשית, כי הפעילות במחסן אינה חוקית,

שנית, כי הנתבע העביר את הפעילות במחסן לצד ג',

ושלישית, כי הפעילות במחסן היא משרדית.

השני - אי עריכת פוליסת ביטוח.