א ר חומרי בניין וקרמיקה בע"מ נ' יתיר שרותי יבוא יצוא סוכנות מכס בע"מ

החלטה

בפני בקשה להעברת הדיון בתיק לבית משפט השלום בתל אביב.

התובעת הינה חברה בע"מ העוסקת במסחר קמעונאי בשוק חומרי הבניין והקרמיקה.

הנתבעת הינה חברה העוסקת ביבוא ויצוא ובמתן שירותי לוגיסטיקה.

עסקינן בתובענה שעניינה פיצוי בגין נזק שנגרם לתובעת וזאת לטענתה בגין עיקול שלא כדין של כסף מזומן תוך עשיית עושר ולא במשפט, אובדן הכנסה ופגיעה בשם הטוב וזאת לטענתה עקב חדלונה, רשלנותה ואופן ביצוע הליכי ההוצל"פ על ידי הנתבעת.

לטענת ב"כ הנתבעת, בית המשפט המוסמך לדון בתובענה הינו בית משפט השלום בתל אביב.

לטענתו של ב"כ הנתבעת, מענה של הנתבעת הינו בחולון וכן הכספים הנתבעים במסגרת תביעה זו שולמו לתיק ההוצל"פ שנוהל בתל אביב.

ב"כ התובעת מתנגד לבקשה.

לטענתו של ב"כ התובעת, טענה הנתבעת בכתב התביעה לגביית חובו לכאורה של צד ג', באמצעותה ובמקום מושבה באשדוד.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה החלטתי הינה כדלקמן:

חלופות תקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעות בזו הלשון:

"תובענה שאינה כולה במקרקעין, תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

(1)מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2)מקום יצירת ההתחייבות;

(3)המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4)מקום המסירה של הנכס

(5)מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים".

החלופות המעוגנות בתקנה 3 הנ"ל הינן חלופיות ולפיכך די בקיומה של אחת מבין החלופות הנ"ל כדי להעניק לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתביעה.

במקרה דנן, טוענת התובעת לסמכות מקומית וזאת בהתאם לחלופה החמישית שעניינה: " מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים".

אכן, עיון בכתב התביעה מעלה כי מקום עיסוקה של התובעת הינו באשדוד. למקום עיסוקה הגיע קבלן הוצאה לפועל במעמדו כשלוחה של הנתבעת לצורך ביצוע עיקול, אשר לשיטת התובעת בוצע שלא כדין ושגרם לה לנזקים המתוארים בכתב התביעה. זהו "המעשה או המחדל" שבגינו הוגש כתב התביעה והוא אכן התרחש בעיר אשדוד.