א' נ' "הראל ביטוח ופיננסים" חברה לביטוח בע"מ

זוהי תביעה בגין נזק גוף לפי חוק פיצוי לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: חוק הפלת"ד).

האורתופד ד"ר משה לוינקופף, שמינו הצדדים בהסכמה, קבע שלתובע לא נותרה נכות עקב התאונה. לטענת התובע, המומחה התעלם מליפומה (שהיא גידול שומני שפיר - בחלק מהמקומות נכתב בטעות "לימפומה", ענין שונה לגמרי) טראומטית שהתפתחה עקב התאונה בקרסולו אך אובחנה כשנה וחודשיים אחריה. לטענתו, לשם הערכת הקשר הסיבתי בין הליפומה לתאונה יש למנות כעת מומחה רפואי בתחום הכירורגיה הפלסטית. הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, המבקש מנסה "לדוג נכויות" לאחר שקביעות המומחה המוסכם לא מצאו חן בעיניו. לדעתה, העובדות פשוטות. המבקש נפגע בתאונה שתוצאותיה היו קלות. הוא נפגע בגבו והתלונן רק על פגיעה זו. כעבור שנה וחודשיים אובחנה אצלו ליפומה אך אין לה קשר לתאונה.

בתביעות לפי חוק הפלת"ד, חסומה דרכו של הניזוק להוכיח את תביעתו באמצעות מומחים מטעמו. לכן נקבע שדי באפשרות, שנגרמה לו נכות עקב התאונה כדי למנות מומחה רפואי. המומחה השיב לשאלות הבהרה והתייחס למאמר ששלח התובע. הוא לא סבר שהליפומה נגרמה עקב התאונה וציין שהתובע לא נפגע בקרסול, אך אישר שכירורג פלסטי יוכל לשפוך יותר אור על מהות הנגע. דומה שההבדל בין הצדדים נעוץ ביחס שלהם למקרה הקונקרטי. המבקש טוען שנגע כשלו עשוי להתפתח עקב תאונת דרכים. הנתבעת סבורה שבמקרה הקונקרטי של התובע הדבר לא רלוונטי פשוט מפני שהוא לא נפגע בתאונה בקרסול. עם זאת מהתיעוד נראה שבפועל, המבקש קיבל טיפול בזמן אמת מתוך ההנחה שמקור הנגע הוא טראומטי וקשור לתאונה ובלי עזרת מומחה מתאים לא אוכל להעריך אם הדבר היה מוצדק. התוצאה היא שהבקשה מתקבלת. בשכר טרחת המומחה יישא המבקש. עד ליום 1.3.16 יודיעו הצדדים אם יש מניעה כלשהי שהמומחה ימונה יהיה ד"ר איתן טאובה, או ד"ר כרמל ביבי. ת"פ 2.3.16.

ניתנה היום, ז' אדר א' תשע"ו, 16 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.