אתגר אייזנשטט נ' פולריס הנדסת מערכות בע"מ

פסק דין

1. א. לטענת התובע, קיים הסכם עמלה בין הצדדים משנת 2010, (להלן:"ההסכם") אותו הפרה הנתבעת פעמיים: בגין הפרה ראשונה, הגיש התובע תביעה נגד הנתבעת – תביעה אשר נדונה בתיק 38695-03-12 (להלן:"התיק הקודם") ובתיק הקודם ניתן פסק דין המחייב הנתבעת לשלם לתובע את מלוא סכום העמלה מתוך התקבולים ששולמו וישולמו, מתוך החוזה שנחתם בין הנתבעת ובין משרד הביטחון בסוף שנת 2010 בתוספת הצמדה וריבית מהתקבולים שהתקבלו עד סוף שנת 2011.

ב. בגין הפרה שנייה, הגיש התובע תביעה זו, משום שהנתבעת שילמה לו את העמלה הנ"ל עבור אספקת ציוד בדיקה בלבד וטרם שילמה לו יתרת העמלה עבור הדרכה ושירותים נלווים של החוזה ומאז שנת 2011 מסרבת הנתבעת להעביר לידי התובע נתוני תקבולים ופרטים רלוונטיים אחרים לגבי יתרת התקבולים של החוזה.

ג. מאחר והתנהלות הנתבעת מנעה מהתובע לקבל יתרת העמלה עבור הדרכה ושירותים נלווים למערכת PP כמפורט בהסכם, הגיש התובע תביעה זו בה ביקש לחייב הנתבעת לשלם לו הסך של 25,398.84 ₪ (סכום זה כולל בחובו תוספת ריבית פיגורים והצמדה) לפי הפירוט הבא:

א) תמורה בגין מכירת הדרכה בסך 7,893,11 ₪ כמפורט בנספחים א' 1 ו-א' 2 שצורפו לתביעה.

ב) תמורה בגין מכירת ספרות בסך 1,825,17 ₪, כמפורט בנספחים ב'1 ו-ב'2, שצורפו לתביעה.

ג) תמורה בגין מכירת שרטוטים בסך 5,412,86 ₪ כמפורט בנספחים ב' 1 ו- ב'3, שצורפו לתביעה.

ד) תמורה בגין מכירת תוכניות בדיקה בסך 9,176.70 ₪, כמפורט בנספחים ב'1 ו-ב'4 שצורפו לתביעה.

ה) לסכומים הנ"ל ביקש התובע גם לצרף חיוב נוסף בסך של 1,091 ₪ - הוצאות המשפט, כמפורט בנספח ג' אשר צורף לכתב התביעה, בתוספת ריבית והצמדה מתאריך הגשת ההצע לקבלת התשלום בפועל.

2. לנתבעת מספר טענות כנגד תביעת התובע, הן טענות מקדמיות והן טענות לגופו של עניין ומטענות אלו עולה, שהנתבעת סבורה שיש לדחות את תביעה התובע.

הנתבעת מעלה שתי טענות מקדמיות, לפיהן סבורה הנתבעת, שיש לדחות התביעה נגד הנתבעת:

א. הטענה הראשונה היא, שיש לדחות התביעה על הסף מחמת השתק עילה והשתק פלוגתא, היות והתובע הגיש התביעה הקודמת שעילתה הייתה אי תשלום עמלה על פי הסכם שהיה תקף בין הצדדים ולמעשה, מבקש התובע לקבל סעדים הנובעים מאותו הסכם עצמו.

בעניין זה ניתן ביום 5.8.12 פסק דין ופסק דין זה, הוא סופי וכלל את מלוא הסעדים להם עתר התובע בתיק זה.

ב.הטענה השנייה היא, שאם התובע רצה להגיש תביעה חדשה או תביעה נוספת, היה עליו לבקש פיצול סעדים ומשלא ביקש ומשלא קיבל היתר לפצל הסעדים – מושתק התובע מלתבוע שוב באותה עילה ובאותה פלוגתא.

3. גם לגופו של עניין סבורה הנתבעת, שיש לדחות את תביעת התובע – זאת לאור הטענות העיקריות הבאות:

א. א) החישובים שערך התובע בכתב התביעה, הם חישובים שהתובע ערך בינו לבין עצמו ולא הציג בדל של ראיה לכך שהנתבעת חבה לו הסכומים הנ"ל.

ההסכם פקע זה מכבר ואינו תקף לאחר שהנתבעת שילמה לתובע את מלוא הסכום, מלוא העמלה כפי שנקבע בתיק הקודם – לא זכאי התובע לעמלות נוספות.

ב) הפריטים אותם מפרט התובע בנספחים לכתב התביעה, נכללים כבר באותם פריטים שהיו נושא לדיון בתיק הקודם ושבגינם קיבל התובע מלוא התמורה. פריטי התביעה הנוגעים ל"הדרכה" ו"ספרות" אינם חלק מהמוצרים שנכללו בהסכם והתובע לא עסק במכירתם ולא מגיע לו עמלה בגינם.

ג) בנוגע לפריטי התביעה המתייחסים ל-"שרטוטים, ו-"תוכניות בדיקה", אלו אמנם נכללו בהסכם, אך גובה העמלה עבורם לא סוכם בין הצדדים.

ב. עוד נטען על ידי הנתבעת, שהיא לא עוסקת במכירת אותם מוצרים שעליהם מבסס התובע את תביעתו. בכתב התביעה, לא השתמש התובע בשמות המוצרים כפי שנרשמו בהזמנת הלקוח – זאת מחוסר הבנתו של התובע בעניינים אלו וחוסר יכולתו להבחין בין מוצר אחד לשני.