אשת - ארגון שרותי תיירות בע"מ נ' הדר ואח'

החלטה

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות בנתניה מיום 23.1.13 (כב' השופט ה' גרובס), בו חויבו המבקשת והמשיבה 4, ביחד ולחוד, להשיב למשיבה 1 סך 6,050 ₪, לפצות את המשיבים 1-2 בסך 2,000 ₪ לכל אחד, ולשאת בהוצאות משפט של המשיבים 1-2 בסך 750 ₪ כ"א.

2. רקע

המשיבים 1-3 רכשו באמצעות המשיבה 4, שהנה סוכנות נסיעות, טיול לצפון אירופה לתקופה 7.4.12-15.4.12 ושילמו למשיבה 4 את עלות הטיול בסך 6,050 ₪ כל אחד.

המבקשת הינה חברת תיירות, ושימשה כספקית הטיול.

המשיבה 1 שילמה את עלות הטיול באמצעות שיק, שנפדה על ידי המשיבה 4 ביום 1.4.12.

המשיבים 2-3 שילמו באמצעות כרטיס אשראי.

המבקשת סיפקה למשיבים 1-3 את כרטיסי הטיסה ויתר מסמכי הטיול, על סמך התחייבות של המשיבה 4 לשלם לה את התמורה שהתקבלה מהמשיבים.

אין מחלוקת שהכספים לא הועברו על ידי המשיבה 4 למבקשת עבור כרטיסי הטיסה והמלונות שהוזמנו.

אין מחלוקת שבין לבין, המשיבה 4 קרסה ואינה קיימת עוד ("פשטה את הרגל" כלשון המשיבות בבימ"ש קמא).

ביום 4.4.12 הודיעה המבקשת למשיבים 1-3 על ביטול הטיול עקב קריסתה של המשיבה 4 ואי העברת הכספים ששילמו לה המשיבים 1-3 עבור הטיול לידי המבקשת.

המשיבים 1-3 הגישו תביעה לבימ"ש קמא נגד המשיבה 4 והמבקשת, לתשלום סך 10,900 ₪ לכל אחד, אשר מורכב מהחזר סך 6,050 ₪ ששילם כל אחד מהם עבור הטיול, ופיצוי עבור עוגמת הנפש.

במהלך ניהול התביעה הסתבר כי המשיבים 2 ו-3 הצליחו לבטל את החיוב בכרטיס האשראי. המשיב 3 מחק את תביעתו והמשיב 2 עמד על כך שיש לפצותו בגין עגמת הנפש שנגרמה לו.

3.פסק דינו של בית משפט קמא

בית משפט קמא קבע, כי למרות שלכאורה על פי הפסיקה לא קמה חובה על המבקשת לספק את השירות למשיבים 1-2 הואיל וכספם עבור הטיול לא הועבר אליה על ידי המשיבה 4, מקרה זה שונה מאחרים לאחר שהמבקשת הנפיקה כרטיסי טיסה עבור המשיבים והעבירה אליהם את כל מסמכי הנסיעה, ובכך היא יצרה קשר חוזי ישיר והתחייבות בלתי מסויגת לסיפוק השירות בינה לבין המשיבים.

אשר על כן תביעת המשיבים 1-2 התקבלה. בימ"ש קמא חייב את המבקשת והמשיבה 4, ביחד לחוד: להחזיר למשיבה 1 את מלוא הכספים ששילמה (6,050 ₪) + פיצוי בגובה 2,000 ₪ + הוצאות משפט בסך 750 ₪, וכן לפצות את המשיב 2 בסך 2,000 ₪ + החזר הוצאות משפט בסך 750 ₪.

על פס"ד זה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

3.טענות הצדדים

לטענת המבקשת, פסיקתו של בימ"ש קמא שגויה ונוגדת את הפסיקה הקיימת. יש לראות בהסכם שבין המבקשת והמשיבה 4 חוזה לטובת צד ג' (הם המשיבים 1-2), ועל פי סעיף 37 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 כל טענה שיש לחייב (המבקשת) כלפי נושה (המשיבה 4) בקשר לחיוב, תעמוד לו גם כלפי המוטב (המשיבים 1-2). לפיכך, זכותם של המשיבים 1-2 תלויה בקיום התחייבותה של המשיבה 4 כלפי המבקשת, ומשהתחייבות זו לא קוימה, לא חלה כל חובה מצד המבקשת כלפי המשיבים 1-2.

המבקשת נתנה למשיבים 1-2 הזדמנות לקיים את החיוב הכספי בעצמם (לשלם לה תמורת הטיול), אך הצעתה סורבה על ידם.