ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
54147-03-12
29/05/2013
|
בפני השופט:
נועה גרוסמן
|
- נגד - |
התובע:
אסנת אשל
|
הנתבע:
1. דבורה מילשטיין (בסרי-מלכוב) 2. אלון מילשטיין 3. אלי פנחס פרטוש 4. צבי וישינגרד 5. עו"ד 6. ראובן ניר רמות
|
|
החלטה
לפני בקשה לתיקון כתב התביעה.
התביעה המקורית:
כתב התביעה המקורי הוגש ביום 29.3.12 והוגדר כ"סעד הצהרתי / ביטול והשבה / קיזוז".
התובעת הגדירה עצמה כמי שהתקשרה עם הנתבעת 1 בהסכם לרכישת רכב מסוג מרצדס מ.ר. 96623-69 לשימושה האישי (להלן: "הרכב").
הסכם הרכישה מצורף כנספח א' והוא מיום 30.5.10. הנתבעת 1 רכשה מאת התובעת את הרכב דנן. הרכב נשאר רשום על שם התובעת אך כדי שהנתבעת 1 תוכל לעשות בו שימוש הוסב שמה לפוליסת הרכב ואף נרשם משכון לטובתה ביום 9.6.10 שפג תוקפו ביום 19.6.11.
בין לבין, לטענת התובעת, נוצרו חיובים על הרכב כגון עלויות שימוש בכביש 6, דוחות חניה וביטוחים. כל דרישות החוב הגיעו לכתובתה של התובעת, הגם שהחיובים נוצרו ע"י הנתבעת 1 או בעלה הנתבע 2 שהשתמשו ברכב.
בכתב התביעה פרטה התובעת את החיובים שנצברו לחובתה בשיעור של 36,608 ₪.
התובעת הוסיפה וציינה כי לאור החובות שיצרה הקונה עוקל חשבון הבנק שלה, דבר שגרם לה פגיעה במוניטין ועוגמת נפש בשווי של 20,000 ₪.
כמו כן, בשל השימוש שעשתה הנתבעת 1 ברכב עד כה, דרשה התובעת דמי שימוש בסך של 245,000 ₪, לפי חישוב של 11,140 ₪ לחודש X 22 חודשי שימוש.
סה"כ דרשה התובעת מאת הנתבעת 1 סך כולל של 376,811 ₪ ועתרה לקבוע בפסק דין הצהרתי, כי היא הבעלים היחידים של הרכב דנן.
כמו כן, צרפה התובעת לכתב התביעה את הנתבע 2, בהיותו בעלה של הנתבעת 1, אשר לכאורה עשה שימוש ברכב.
הנתבע 3 צורף בהיותו נושה של הנתבע 2 ומי שלבקשתו הוטל עיקול על הרכב נשוא התביעה בלשכת ההוצל"פ בפתח תקוה במסגרת תיק 2018357-11-8.
הנתבע 4 צורף בהיותו נושה של הנתבעת 1 ומי שלבקשתו הוטל עיקול על הרכב נשוא התביעה בלשכת ההוצל"פ בתל-אביב במסגרת תיק 01-25297-33-8.
הנתבע 5 הוא מי שהגיש תביעה במסגרת תא"מ 10460-02-12 כנגד הנתבעים 1 ו- 2 ולבקשתו הוטל עיקול זמני על הרכב.
השתלשלות העניינים:
במסגרת תיק זה ועל פי החלטת כבוד השופט מאור מיום 16.4.12 נתפס הרכב ע"י עו"ד אריאן ב"כ התובעת, אשר מונה ככונס נכסים לצורך הליך התפיסה.
אחר הדברים האלה, הוגשה בקשה להחזרת תפוס וביטול מינוי כונס ע"י המבקשים 1 ו- 2.
הבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים, התובעת מצד אחד והנתבעים 1 ו- 2 מצד שני.
הנתבעים 1 ו -2 ציינו בבקשתם כי הם עומדים לפני שוקת שבורה והינם חסרי אונים, כיוון ששילמו עבור הרכב שתפיסתו נתבקשה סך של 310,000 ₪.