אשביה נ' עאשור

החלטה

התנגדות לביצוע שטר חוב עליו נחזה המבקש להיות חתום כערב לשטר.

בתצהיר לקוני ציין המבקש כי אינו מכיר את החייב העיקרי בשטר החוב כמו גם את המשיב ומעולם לא חתם כערב על כתב הערבות. נטען, כי חתימת המבקש זויפה.

במסגרת חקירה נגדית על תצהיר זה ניסה ב"כ המשיב להטיל ספק באמינותו של המבקש ובכך להביא לקריסת הגנתו. כך, התקשה המבקש להבהיר כיצד נפגש עם בא כוחו פעם אחת ויחידה ובמסגרת זו חתם על תצהיר וזאת עוד לפני שצילם את תיק ההוצאה לפועל וטרם ידע על מה הוא נתבע. גם הטענה כי חתימת המבקש זויפה איננה טענה עובדתית אלא מסקנה שהמבקש הסיק מכך שהוא אינו מכיר את המשיב ו"לא זוכר שחתמתי למישהו". עוד נשאל המבקש אם בשנת 1998 חתם כפי שנחזית להיות חתימתו על גבי שטר החוב והמבקש השיב "לא זוכר" אם כי הוסיף כי אינו יודע קרוא וכתוב ובחתימה כתוב בבירור שמו.

בסיכומיו טען ב"כ המבקש כי לא נסתרה טענת הזיוף שהעלה המבקש. מנגד טוען ב"כ המשיב כי גרסתו של המבקש הופרכה אחת לאחת וכי במידה ובית המשפט יראה לתת למבקש רשות להתגונן יש לחייב את המבקש בהפקדה כספית מתאימה.

דיון

המבקש טען בתצהירו כי חתימתו זויפה. המבקש נשאל בחקירה נגדית כיצד הוא יודע כי חתימתו זויפה. הוא השיב כי "אינו מכיר את הבנאדם, לא זוכר שחתמתי למישהו". (הדגשה הוספה). הנה כי כן, לא נטען כעניין שבעובדה כי אין מדובר בחתימת המבקש אלא במסקנה שהסיק המבקש על יסוד העובדה (הנטענת) שאינו מכיר את המבקש ועל יסוד הטענה כי המבקש "אינו זוכר" כי חתם. ודוק: גם בעניין החתימה אין טענה כי המבקש לא חתם אלא המבקש ציין רק כי "לא זוכר שחתמתי למישהו". וההבדל ברור. עם זאת, נוכח חריפות טענת הזיוף והעובדה כי היא לא נסתרה בחקירה נגדית (במובחן מסתירות אחרות שעלו בגרסתו של המבקש שעשויות להשליך אולי על אמינותו אך אין בהן כדי לקעקע ישירות את טענת הזיוף שנטענה) והעובדה כי האירועים הנטענים אירעו לפני זמן רב ואין לשלול הסתמכות של המבקש על זיכרונו, אני סבור שיש לתת למבקש רשות להתגונן בטענה זו, ללא צורך בהפקדה כלשהי. זאת, הואיל ובשלב זה לא ניתן לקבוע כי הגנתו של המבקש תלויה על בלימה או שסיכוייה להתקבל קלושים. תצהיר המבקש ישמש כתב הגנה. התיק יועבר למנ"ת לשם ניתובו למסלול המתאים וקביעת מועד לדיון.

ניתנה היום, י"א תשרי תשע"א, 19 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.