אר אנד תי פרוסיס אילת בע"מ נ' גיאוריאל אילת בע"מ

החלטה

כללי

1. לפניי בקשה להגשת ראיות מפריכות בהתאם לתקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "הבקשה"). הבקשה הוגשה לאחר שמיעת ראיות הצדדים ולאחר שניתן צו להגשת סיכומי הצדדים.

2.עסקינן בתביעה לתשלום פיצוי בסך 300,000 ₪ בעילות של הפרת חוזה ועשיית עושר ולא במשפט. המבקשת, היא התובעת, הינה חברה קבלנית העוסקת בתחום התאורה וההגברה והמספקת שירותיה לאולמות שמחה וגני אירועים. המשיבים, הם הנתבעים בהליך העיקרי, הינם חברה המפעילה גן אירועים ובעליה. בקליפת האגוז, טעונת המבקשת בכתב התביעה כי הנתבעים לא עמדו בהסכם שנחתם ביניהם לפיו התחייבו להזמין ממנה מספר מוסכם של אירועים במחיר מסוים.

3.במסגרת הבקשה עתר ב"כ המבקשת להתיר למבקשת להציג ראיות מפריכות בדמות חשבוניות מס שהונפקו ע"י המבקשת למשיבה 1. לטענתו, הגשת החשבוניות עשויה להפריך עדויות המשיבים ולערער את גרסאותיהם. עוד הוסיף כי יהא בהגשתן כדי להוכיח כי המשיבים קיבלו את התשלום עבור המבקשת והעבירוהו אליה. לשיטתו, המדובר בראיה רלוונטית הנוגעת ללב המחלוקת, קרי כמות האירועים בהם הושכרו שירותי המבקשת.

ב"כ המבקשת הדגיש כי חשבוניות אלו פורטו במפורש בתצהיר גילוי המסמכים שנמסר לב"כ המשיבים במסגרת ההליכים המקדמיים.

בנסיבות אלה ומאחר שראיות אלו קשורות למהות המחלוקת שבין הצדדים, ביקש ב"כ המבקשת שיורשה לה להגישן.

לבקשה צורפו החשבוניות נשוא הבקשה ותצהיר עדות ראשית משלים מטעם תומר אדרי.

4.מנגד, טענו המשיבים כי המדובר בבקשה שמטרה לבצע מקצה שיפורים ולמעשה מדובר בבקשה להבאת ראיות נוספות ולא ראיות מפריכות.

ב"כ המשיבים הפנתה לפסיקת בתי המשפט לפיה "עניין שהתובע נושא בנטל להוכיחו, אין מתירים לדחות את הבאת הראיות לגביו באמצעות עדות מפריכה אלא במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר התובע הופתע מטיעונו או מראיותיו של הצד שכנגד".

ב"כ המשיבים טענה כי לאור הטענות שהועלו במסגרת כתב התביעה לפיהן על הנתבעת היה לספק לתובעת מספר מוגדר של אירועים במחיר מוגדר וכי היא לא עמדה בכך, על התובעת היה להגיש את ראיותיה בעניין זה מבעוד מועד.

עוד נטען כי סוגיית מספר האירועים לא עלתה בתצהירי עדות ראשית שהוגשו מטעם המבקשת וכי החשבוניות שמבקשת היא להגיש בשלב זה היו ברשותה עוד במועד הגשת התביעה, אך מטעמים השמורים עמה, החליטה המבקשת שלא להסתמך עליהן.

בנסיבות אלה, עתרה ב"כ המשיבים לדחות את הבקשה ולחייב את המבקשת בהוצאות.

5.בתגובתה לתגובת המשיבים, שבה המבקשת וציינה כי המסמכים שהיא מבקשת להגיש צוינו עוד בתצהיר גילוי המסמכים שנמסר על ידה לב"כ המשיבים וכי הלה לא ביקשה לעיין בהם. לצד זאת, שב וטען כי "אין למעשה מחלוקת לעניין 59 האירועים".

בנוסף הפנה ב"כ המבקשת לסתירות בעדויות עדי המשיבים בעניין מספר האירועים עצמו.

לדבריו, יש בנסיבות אלו כדי להוות סיבה מוצדקת ההולמת את הפסיקה, להגשת המסמכים המהווים ראיה מפריכה מטעם המבקשת.

דיון והכרעה

6.תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"לא הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע, יהיה סדר הטיעון כזה:

(1)התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות;"