החלטה
בפני התנגדות לביצוע שיק שמשכה הנתבעת מחשבונה לפקודת התובעת.
השיק חולל על ידי הבנק הנמשך מחמת העדר כיסוי מתאים.
ביום 24.03.2010, הגישה הנתבעת התנגדות לביצוע השיק וכן בקשה להארכת מועד להגשתה.
בדיון מיום 23.06.2010, התקבלה הבקשה להארכת המועד כמפורט בהחלטתי בפרוטוקול.
הנתבעת טענה לגופו של עניין, שבין בעלה לבין הזוכה קיים הסדר לפריסת חוב שנערך טרם נפתח תיק ההוצל"פ, וכאשר בעלה עומד בהסדר ואף מסר שיקים עתידיים להמשך קיום ההסדר.
משכך, טוענת הנתבעת, שפתיחת תיק ההוצל"פ נעשתה בחוסר תום לב ובניגוד להסכמות הצדדים.
בתצהירה התומך בהתנגדות, ציינה הנתבעת כי בעלה מנהל עסק ולצורך רכישת סולר עבור כלי הרכב של העסק, שילם לתובעת בשיקים אשר חוללו.
לאחר מכן, פנה למר אריק איזיקוביץ, בעלי התובעת, והגיע עימו להסדר תשלומים בגין החוב שנוצר, כאמור. לטענתה, ההסדר כלל תשלום ראשון בסך 20,000 ₪, והיתרה בשיקים בסך 7,200 ₪ לכל שיק. לטענתה, כל התשלומים במסגרת ההסדר, נמשכו מהחשבון בו השתמש בעלה לניהול הפעילות הכלכלית של העסק, חשבון בו הוטל עיקול שביטולו התבקש (הנתבעת איננה מציינת את פרטי החשבון ואף לא טוענת שמדובר בחשבונה ממנו נמשך השיק נשוא הביצוע).
הנתבעת מאשרת שלעיתים לא היה בידי בעלה לעמוד בפירעון על פי ההסדר, אולם במקרים כאלה, פנה למר איזיקוביץ וקיבל ארכה בכפוף לתשלום ריבית. להוכחת טענותיה, צירפה הנתבעת כנספח א' לתצהירה, כרטסת הנהלת חשבונות של התובעת, בה ניתן להווכח כי השיקים שנמסרו לקיום ההסדר בעבר לא חוללו, ואף נערכו חיובי ריבית בהתאם לאמור. דא עקא, כי העברה בנקאית של סך 20,000 ₪, לא נרשמה בכרטסת.
הנתבעת מוסיפה וטוענת כי התובעת, בחוסר תום לב, הטילה עיקול על החשבון ממנו נמשכו השיקים להסדר, ולכן שיקים נוספים שנמסרו לקיומו חוללו.
מעיון כללי באמור בתצהיר, נראה כי לכאורה הוכן התצהיר לצורך הגשת הבקשה לביטול העיקול ולמעשה טענת ההגנה של הנתבעת, כפי העולה מהתצהיר, היא שלא היה המקום להגיש את השטר לביצוע לאור קיומו של הסדר חוב שהתובעת במעשיה, הביאה להפרתו.
ההתנגדות נתמכת בתצהיר בעלה של הנתבעת (להלן: "הבעל"), המאשר את האמור.
בחקירות הנגדיות התברר שטיעוני הנתבעת כולם ידועים לה מפי בעלה. הנתבעת מאשרת שחשבונה בבנק הוגבל ולכן צפוי שיתר השיקים שנמשכו ממנו לצורך קיום ההסדר, יחוללו.
לטענתה, החשבון הוגבל ביום 28.03.2010.
עוד התברר בחקירות הנגדיות כי הסדר החוב נערך בכתב. לטענת הבעל מר איזיקוביץ לא מתכחש לו. עם זאת לא צורף להתנגדות משלא נמצא העתקו.
הבעל לא ידע לומר אם חשבונו בבנק מוגבל. לטענתו, חשבון הנתבעת הוגבל, משום העיקול שהוטל על ידי התובעת, אשר הביא לחילול שיקים בחשבונה.
הבעל אישר שערך הסדר גם עם ב"כ התובעת. בעקבות ההסדר, בוטל רק עיקול אחד מבין שני עיקולים שהוטלו בחשבונות הבנקים והיו אמורים להתבטל. לכן, לדידו, התובעת היא זו שהפרה את ההסדר.
לטענתו, השיק שחולל והביא להפרת הסדר החוב הראשון, הופקד בשעה שהחשבון היה מעוקל ובכך הביא להגבלת החשבון.
נשאלת השאלה האם בנסיבות המתוארות, אוחזת הנתבעת בטענת הגנה לכאורה.