ארזון נ' גינדי

החלטה

בתיק זה התבררה התנגדות לביצוע שיק בסך 161,700 ₪ (להלן: "השיק"). השיק נמשך, לכאורה, מחשבון הנתבעת, ליום 1.4.07, נרשם לפקודת "שמעון", והוגש לביצוע על ידי התובע במהלך 2007.

רק בחדש מרץ 2012 הגישה הנתבעת התנגדות לביצוע השיק, וטענה כי כלל לא קבלה אזהרה על הגשתו לביצוע וכי החתימה הנחזית להיות חתימתה איננה אלא מעשה זיוף.

בהחלטה מיום 7.5.12 ניתנה לנתבעת, בהסכמה, רשות להתגונן וניתנו הוראות להשלמת ההליכים המקדמיים ולהגשת תצהירי עדות ראשית. מאז החלטה זו למעשה כמעט שלא נעשה דבר כדי לקדם את בירור המחלוקות, למעט הודעה על "הסדר דיוני" לפיו יבדק השיק על ידי מומחה.

בדיון שהתקיים ביום 16.1.13 נמתחה ביקורת על העיכוב בבירור המחלוקות ונקבע מועד לקדם משפט נוסף. בדיון נוסף ביום 24.12.13 התברר, שוב, שבירור המחלוקות לא מתקדם. עד לדיון טען התובע שלא ניתן לבדוק את השיק המקורי כיוון שהוא מוחזק בידי משטרת ישראל, אך בדיון נטען כי משטרת ישראל טוענת שהשיק כלל לא ברשותה.

נוכח דברים אלו, ניתנה בו במקום החלטה הקוצבת לתובע ארכה עד ליום 10.2.14 להודיע לבית המשפט אילו מאמצים נעשו לאיתור השיק המקורי. בד בבד גם הושתו על התובע הוצאות הנתבעת בסך של 1,200 ₪ בגין ההתייצבות לדיון ונקבע שאלו ישולמו בתוך 14 יום.

בנוסף, ניתנה לתובע באותה החלטה אזהרה לפיה בהיעדר הודעה במועד שהוקצב עלולה התביעה להימחק מחוסר מעש.

המועד אשר הוקצב כאמור חלף. הודעה כלשהי מטעם התובע לא הוגשה, ומהודעת הנתבעת מתברר שגם ההוצאות שנפסקו לחובת התובע לא שולמו. כך איפוא מתברר שלמרות הזמן הרב שחלף מאז הוגש השיק לביצוע ומאז החל בירור ההתנגדות – לא ניתן לקדם את בירור המחלוקות ותיק זה נותר תלוי ועומד.

לפיכך, בהתאם לתקנה 156 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאחר שהאזהרה בדבר חוסר מעש בתיק ניתנה לתובע ביום 24.12.13 ולאחר שלא ניתנה כל תגובה להודעה – הנני מורה על מחיקת התובענה מחוסר מעש.

התובע יישא בהוצאות הנתבעת בגין ניהול תיק זה בסך של 2,400 ₪, אשר יתווספו להוצאות בסך 1,200 ₪ שנפסקו בהחלטה מיום 24.12.13.

כל הכספים שהפקידה הנתבעת בקופת בית המשפט יוחזרו לנתבעת, באמצעות העברתם לב"כ הנתבעת.

תיק הוצל"פ מספר 01-66133-07-7 – יסגר.

ניתנה היום, י"ב אדר תשע"ד, 12 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.