ארגון קניות מושבי מבואות ירושלים בע"מ נ' בר גיורא, כפר שיתופי של תנועת חירות ואח'

החלטה

בית המשפט מקדם בברכה את עו"ד ארנסטי שלא התייצבה לדיון הקודם משיקולים שלא שיתפה בהם את בית המשפט.

הישיבה הקודמת נדחתה על מנת לאפשר לכל המשיבים להיות מיוצגים. דחיה נוספת לא תינתן, אולם תשמענה טענות בעל פה, ככל שיידרש.

יודגש כי אין אנו דנים בחובות הצדדים משכבר הימים, אלא בבקשה לביטול פסק משקם, הנדונה כפי שנדונה בקשה לביטול פסק בוררות, כאשר הכוונה לבדיקה מעין בגצי"ת, של ההליך בפני המשקם ולא למעלה מזאת.

ניתנה והודעה היום י"ג אייר תש"ע, 27/04/2010 במעמד הנוכחים.

רות שטרנברג-אליעז, שופטת

החלטה

1.בקשה לביטול פסק משקם אשר הסדיר את חובות האגודה בר גיורא, כפר שיתופי של תנועות חירות בית"ר להתיישבות חקלאית בע"מ.

2.עיקר המחלוקת נסב על תוצאות חיוב הסוכנות בהסכמתה, בחובותיהם של חברים שעזבו את האגודה והותירו חובות. התוצאה של חיוב זה שינתה את מצבם של החברים, כך שכיום 40% מחברי האגודה הפכו מחייבים לנושים של האגודה.

3.ההרעה במצבה הכספי של האגודה בעקבות ההסדר עם הסוכנות, משליך במישרין על אינטרס המבקשת להיפרע מהאגודה, כדי חובה של האגודה לארגון קניות מושבי מבואות ירושלים בע"מ (בפירוק), ("המבקשת").

4.האגודה אינה חולקת על תוצאות הקיזוז של חובות חבריה שעזבו את משקיהם, מבלי שנשמעה עמדת ארגון הקניות. אשר על כן היא נמנעת בהליך שבפנינו מלנקוט עמדה לצד זה או אחר.

5.המשיבים, שהם חברי האגודה, מתנגדים לבקשה לביטול פסק המשקם. הם סבורים כי אין בפסק המשקם משום גרימת עוול למבקשת וכי החלטת כב' המשקם נועדה להסדיר את חובותיהם של חברי האגודה שעזבו, האגודה והסוכנות, לאור צוק העיתים ותהפוכות הזמן.

6.אין מחלוקת לגבי העובדה כי פסק המשקם נשוא הדיון, משנה את התמונה הכללית מבלי שניתנה הזדמנות ראויה למבקשת לטעון בעניין קיזוז חובות החברים שעזבו את האגודה, מהחוב לסוכנות היהודית, וההשלכות על סיכויי הגבייה של המבקשת מהאגודה, בעקבות החלטת המשקם.

7.בנסיבות אלה, עלה בידי המבקש להוכיח עילת ביטול לפי ס' 24 (4) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1998:

"לא ניתנה לבעל דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו".

8.עילת ביטול זו נכללת בין עילות הביטול שנשאבו מחוק הבוררות אל חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (סעיף 28 לחוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב-1992).

9.שקלתי האם ראוי לדחות את הבקשה לביטול פסק המשקם מהטעם שאין בהחלטת המשקם משום עיוות דין, כאמור בסעיף 26(א) לחוק הבוררות, הקובע סייגים לביטול הפסק:

"(א)בית המשפט רשאי לדחות בקשת ביטול על אף קיומה של אחת העילות האמורות בסעיף 24, אם היה סבור שלא נגרם עיוות דין".

על אף שהוסבר על ידי המשיבים שפסק המשקם נועד לתקן עוול ואין בו משום עיוות דין, לא נזכרה במהלך הדיון, המשוכה הקבועה בסעיף 26(א) לחוק הבוררות, על ידי באי כוח בעלי הדין. על כן, אין מנוס מקבלת הבקשה. מקל וחומר כאשר מדובר בעילה על פי סעיף 24(4) לחוק הבוררות, המיועדת להבטיח הליך הוגן. כנגד עילת ביטול זו, לא יעמדו שיקולי יעילות וחסכון בזמן שיפוטי.

התוצאה הינה כי פסק המשקם מה- 25.9.07, מבוטל. העניין חוזר אל כבוד המשקם, על-מנת לשמוע את טענות הצדדים (בקצרה), בנושא קיזוז חובות החברים שעזבו את האגודה מהחובות לסוכנות היהודית. הצדדים יטענו אך ורק בעניין זה. לאחר שמיעת הטיעונים יינתן פסק משקם חדש, או להחזיר לכנו את פסק המשקם מה- 25.9.07.

הוצאות ההליך, ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪, לפי התוצאות בפסק המשקם שיינתן כאמור. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל ממתן פסק המשקם החדש.