אקזיסרוב ואח' נ' יצחק מינא, עו"ד - המפרק ואח'

1. במסגרת הטיפול בסוגיית העירבון אותו נדרשו המערערים להפקיד עוררתי את שאלת סיווגו של ההליך, דהיינו האם נתונה למערערים זכות ערעור על ההחלטה עליה נסב ההליך.

           המערערים הגישו תגובה מטעמם בה טוענים הם כי נתונה להם זכות ערעור על ההחלטה שבמוקד ההליך, וכן הוגשו תגובות בידי המשיבים 1 ו-3, האוחזים בעמדה כי לא נתונה למערערים זכות ערעור עליה.

           עיינתי בחומר שלפניי ובטענות שהגישו הצדדים בסוגיית הסיווג, ולאחר ששקלת בדבר הגעתי לכלל מסקנה כי לא נתונה למערערים זכות ערעור על ההחלטה שבמוקד ההליך.

           אפרט נימוקיי בקצרה.

2. ההחלטה עליה נסב ההליך היא החלטה מיום 28.2.2017 בה נדחתה בקשה למתן הוראות שהגישו המערערים במסגרת הליך הפירוק המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים בעניינה של ארי יוסי אבטחה ושירותים בע"מ (להלן: החברה).

           ברקע הדברים בקשה קודמת בזמן שהגישו המערערים בבית המשפט המחוזי בה עתרו לאשר המשך הליכים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית של עובדי החברה נגד החברה. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 26.5.2013, תוך שניתנה ארכה לכל עובד אשר  טרם הגיש תביעת חוב לעשות כן בתוך שלושה חודשים.

           המערערים השיגו על ההחלטה הנזכרת בבית משפט זה (ע"א 4501/13), ולאחר דיון שנערך ביום 18.3.2015 קיבלו את המלצת המותב אשר ישב בדין וחזרו בהם מן הערעור. בפסק הדין שניתן באותו מועד נרשמה הצהרת בא-כוח המשיב 2 ובא-כוח המשיב 1 (להלן: המפרק), לפיה המפרק יפנה לעובדי החברה בעבר (בתקופה הרלוונטית לתובענה) על מנת ליידע אותם לגבי האפשרות להגיש תביעת חוב למפרק בגין רכיב הפנסיה שבתובענה הייצוגית, ועוד הודגש כי "חזקה על בית משפט של פירוק, כי יפקח ויוודא ביצוע התהליך כאמור לעיל" וכי הנתונים בעניין ידווחו לבית המשפט ולבקשת המערערים גם אליהם (מבלי שיש בכך עמדה לגבי מעמדם בנדון).

3. לאחר פסק הדין האמור הגישו המערערים מספר בקשות למתן הוראות בבית המשפט המחוזי, בהן עתרו להורות על פעולות בהמשך לפסק הדין ולקביעת מועדים לשם יישומו. הבקשה האחרונה הוגשה ביום 7.2.2017 ובית המשפט התבקש בה לאשר את המשך ההליכים בתובענה הייצוגית או ליתן הוראות חלופיות.

           ביום 28.2.2017 נתן בית המשפט המחוזי החלטה - היא ההחלטה עליה נסב ההליך דנן - בה קבע בית המשפט: