אפשרות כריכת מזונות קטינים לתביעת הגירושין בבית הדין הרבני

בפני בקשת המבקש לעיכוב הליכים בהתבסס על הלכת פלמן (בג"ץ 8497/00 פלמן נ' פלמן פד"י נז(2) 118) ובעקבות פסק הדין שניתן לאחרונה ביום 20.03.2013 בבג"ץ 6929/10 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול ואח' (פורסם בנבו, 20.03.2013).

המבקש עותר כי בית המשפט יורה על עיכוב כל ההליכים בתובענה שבפני וזאת עד להכרעת בית הדין הרבני בשאלת הסמכות.

רקע עובדתי:

1.         ביום 11.04.2013 הגיש המבקש תביעת גירושין לבית הדין הרבני בבאר שבע. לתביעה זו כרך המבקש נושאים נוספים, ובין השאר את נושא מזונות הקטינים, ילדי הצדדים, משיבים 1 ו - 2 בבקשה דנן.

2.         ביום 27.06.2013 הגישו המשיבים, באמצעות אמם, תביעת מזונות לבית משפט זה- בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע.

            בד בבד עם הגשת התביעה הגישו התובעים בקשה לפסיקת מזונות זמניים (בקשה 1). המשיב הגיש תגובתו ביום 14.07.2013.

3.         בין מועד הגשת תביעת הגירושין האמורה לעיל לבית הדין הרבני, ועד למועד הגשת תביעת המזונות דנן לבית המשפט לענייני משפחה, התקיימו ביום 22.04.2013 וביום 05.06.2013 דיונים בבית הדין הרבני.

ביום 22.04.2013 נתן בית הדין הרבני את החלטתו הראשונה, ביום  16.06.2013 נתן בית הדין הרבני את החלטתו השניה, וביום 02.07.2013 נתן בית הדין הרבני את החלטתו השלישית בעניינם של הצדדים.

            בהתאם להחלטתו כבוד בית הדין הרבני מיום 02.07.2013 נדרשו הצדדים להגיש את סיכומיהם בעניין הסמכות.

טענות המבקש:

4.         לטענת המבקש, בפסק דין עקרוני שניתן לאחרונה בבג"ץ 6929/10 נקבע מפורשות שניתן לכרוך לתביעת גירושין גם את סוגיית מזונות הילדים וזאת בניגוד להלכה שהיתה קיימת קודם לכן.

לאור זאת, מאחר וביום 11.04.2013 הגיש המבקש לבית הדין הרבני תביעת גירושין במסגרתה כרך גם את מזונות הקטינים, והכל עוד בטרם הוגשה התביעה בפני בית משפט זה, הרי שהסמכות בעניין מזונות הקטינים מוקנית לבית הדין הרבני.

5.         עוד טוען המבקש כי הסמכות לדון במזונות הקטינים מוקנית לבית הדין הרבני גם מכוח הסכמת הצדדים, שכן, לטענתו, נתנו הצדדים את הסכמתם כי בית הדין הרבני ידון במזונות הקטינים.

6.         כמו כן טוען המבקש כי בשים לב לכך שבית הדין הרבני עתיד להכריע בשאלת הסמכות, וע"פ הלכת פלמן, הרי שעל בית המשפט לעכב ההליכים בתיק זה ולהמתין להכרעתו של בית הדין הרבני בשאלת הסמכות.

טענות המשיבים:

7.         לטענת המשיבים, אין בבג"ץ 6929/10 כדי לשנות את ההלכה הקיימת לפיה לא ניתן לכרוך את מזונות הילדים בתביעה לגירושין, ובכל מקרה לא ניתן לחסום באמצעות כריכה את דרכם של הילדים לברר את סוגיית מזונותיהם בבית המשפט לענייני משפחה.

8.         עוד טוענים המשיבים, כי בית הדין הרבני יכול לקנות סמכות בעניין מזונות קטינים רק במקום בו הדבר נעשה בהסכמת הצדדים. במקרה דנן לא ניתנה הסכמה לדון במזונות הקטינים, ואף נטען מיד בפני בית הדין הרבני לחוסר סמכותו לדון בכך.

9.         כמו כן, טוענים המשיבים כי אין בהלכת בג"ץ פלמן כדי להורות על עיכוב ההליכים שכן בג"ץ פלמן איננו רלוונטי במקרה דנן.

האם בג"ץ 6929/10 שנה את ההלכה הקיימת בסוגיית סמכות בית הדין הרבני לדון במזונות הילדים מכח כריכתם בתביעה לגירושין?