ת"א
בית משפט השלום פתח תקווה
|
18972-12-08
30/03/2011
|
בפני השופט:
אשרית רוטקופף
|
- נגד - |
התובע:
נחמה אפשטיין
|
הנתבע:
1. עירית ירושלים 2. הפניקס הישראלי חברה לבטוח בעמ
|
|
החלטה
בפני בקשה לביטול החלטה בדבר מחיקת התביעה.
תביעה זו הוגשה בחודש דצמבר 2008.
בתאריך 7.12.09 ניתנה הוראה לצדדים בדבר הגשת תחשיבי נזק.
לאחר שלא הוגש תחשיב התובעת במועד ניתנה ביום 31.1.10 החלטה ע"י ביהמ"ש ובה תזכורת לב"כ התובעת כי לא הוגש תחשיב.
בתאריך 17.2.10 הוגשה בקשת אורכה ע"י התובעת להגשת תחשיב ובה הודעה כי הצדדים הסכימו על הגשת בקשה לתיקון התביעה ע"י הוספת נתבעת נוספת כאשר נאמר בבקשה כי התובעת עמלה על הכנת בקשה מוסכמת לתיקון כתב תביעה אשר תוגש בתוך 21 יום.
בתאריך 21.2.10 ניתנה ארכה כמבוקש.
בתאריך 11.4.10 נתן ביהמ"ש החלטה נוספת לפיה למרות ההחלטה לא הוגש כתב תביעה מתוקן וכי אם לא יוגש כתב תביעה מתוקן עד ליום 1.5.10 יוגשו תחשיבי נזק.
בתאריך 17.6.10 הוגשה ע"י התובעת בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לצירוף נתבעת נוספת.
בתאריך 20.6.10 ניתנה שוב ארכה כמבוקש.
בתאריך 4.9.10 שוב ניתנת החלטה ע"י ביהמ"ש כי מאומה לא נעשה או הוגש.ושוב מוגשת בתאריך 21.10.10 בקשת ארכה ע"י ב"כ התובעת משום שמשרדו נשרף באותו שבוע ושוב ניתנת ארכה.
בתאריך 21.12.10 לאחר שדבר לא נעשה ניתנת החלטה נוספת ע"י ביהמ"ש כי מאומה לא הוגש וכי אם לא יודע דבר עד 1.1.11 לא יורשה עוד התיקון.
חרף זאת ולמרות שדבר לא נעשה, לפנים משורת הדין, בתאריך 6.2.11 ניתנת החלטה לפיה טרם הוגש כתב תביעה מתוקן וב"כ התובעת נדרש לנמק מדוע עד כה טרם הוגש כ"ת מתוקן.
בתאריך 21.2.11 ולאחר שלא הוגשה כל תגובה בית המשפט נותן החלטה כי ב"כ התובעת אינו מגיב להחלטות בית המשפט וניתנה ארכה אחרונה עד ליום 5.3.11.
בתאריך 8.3.11 שוב ניתנת תזכורת לב"כ התובעת.
בתאריך 27.3.11 ומשכלו כל הקיצין ועדיין ללא כל תגובה או פעולה מצד ב"כ התובעת,נמחקה התביעה מחוסר מעש.
עתה מוגשת בקשה לביטול המחיקה בנימוק שכתב התביעה המתוקן הוכן כבר בשבוע שעבר אך בשל מחלת מזכירת ב"כ התובע שחלתה באנגינה לא הוגש כתב התביעה.
הנימוק המפורט בבקשה תמוה בלשון המעטה במיוחד לאור חוסר המעש שננקט בתיק עד כה.
בית המשפט אינו משמש כאכסניה לתיקים ועשה בתיק זה ככל יכולתו לקדמו ולגרום לב"כ התובעת לפעול בו אולם ללא הואיל.
בנסיבות העניין הבקשה נדחית ואך לפנים משורת הדין אינני מחייבת התובעת בהוצאות לאוצר המדינה.