פסק דין
הצדדים לתביעה ולהודעת לצד שלישי והעובדות, בתמצית
1.התובע עבד בין השנים 2006-2007 כעובד שכיר אצל הנתבעת מס' 3, שולחת הודעת צד ג', חברת פלאפון תקשורת בע"מ (להלן: "פלאפון"). הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") הייתה השוכרת ו/או ברת רשות בכל הנוגע להפעלת דוכן לשיווק מוצרי פלאפון בקניון דיזנגוף סנטר (להלן: "דיזנגוף סנטר" ו"הדוכן", בהתאמה). החוזים שנחתמו בין הנתבעת לבין דיזנגוף סנטר היו חוזים שנתיים והתחדשו מעת לעת (עדות מנהל הנתבעת, הוא הנתבע מס' 2, יכונה להלן "הנתבע", בעמ' 29 שו' 12-13).
2.ביום 25/10/99 נחתם הסכם בין פלאפון לבין הנתבעת, מכוחו שימשה הנתבעת כמשווקת של פלאפון (יכונה להלן: "הסכם משווק", כנקוב בכותרתו, נספח 1 לכתב ההגנה של פלאפון). אין מחלוקת כי הסכם המשווק חודש מעת לעת. סעיף 18.2 להסכם המשווק קובע כי כל צד רשאי להודיע לצד השני על הפסקת ההתקשרות בהודעה מוקדמת של 90 יום, ללא כל נימוק; סעיף 19 להסכם המשווק אוסר על העברת זכויות לרבות משווקי משנה, אלא אם התקבלה הסכמה מראש ובכתב של פלאפון; וסעיף 12.2 להסכם המשווק קובע את זכותה של פלאפון לדרוש שיפוי ו/או פיצוי מהמשווק, וזאת בגין כל סכום שתתבע בגינו אם הסיבה לתביעה הינה הפרת המשווק את התחייבויותיו שבהסכם.
3.ביום 25/12/2007 נחתם הסכם בין התובע לבין הנתבעת, הסכם זה יכונה להלן : "הסכם ההפעלה" (נספח א' לכתב התביעה). בהסכם ההפעלה מוגדר התובע כ"זכיין". לטענת התובע הנתבע התחייב במעמד חתימת הסכם ההפעלה לחוב אישית בכל חיובי הנתבעת. תקופת ההפעלה נקבע ל – 12 חודש, מיום 1.1.08 עד 31.12.08; הנתבעת רשאית, "על פי שיקול דעתה החד צדדי" להאריך את תקופת ההפעלה לשנה נוספת (סעיף 2.ב להסכם ההפעלה); הנתבעת רשאית, בהודעה מוקדמת של 3 חודשים מראש, "לדרוש את פינוי שטח המכירה והפסקת ההתקשרות על פי תנאי הסכם זה, ובלבד שבוצעה כזו תפרט החברה את הטעם להפסקת ההתקשרות וזאת באם הזכיין יפר את תנאי ההסכם, תינתן לו האפשרות לתקן את ההפרה, ולא עשה כן בתוך 30 יום מיום מתן ההודעה" (סעיף 2.ד להסכם ההפעלה). יש לציין שאין מחלוקת בין הצדדים שנציג פלאפון, מר אודי מרצי, הוא זה שהמליץ בפני הנתבעת על התובע, כמפעיל הדוכן (עדות התובע בעמ' 19 שו' 7-9; הנתבע בעמ' 29 שו' 23-26 ). עם זאת יש מחלוקת בין הצדדים האם ידעה פלאפון על הסכם ההפעלה שנכרת בין התובע לנתבעת ואם כן, באיזה שלב, על כך ארחיב בהמשך.
4.אין מחלוקת כי החל מיום 1/1/08 החל התובע להפעיל את הדוכן, לטענתו תוך השקעת משאבים רבים; בחודש מרץ 2008 או בסמוך לכך פיטר התובע שני עובדים (עדותו בעמ' 13 שו' 3-5), ולטענתו, שאושרה על ידי נציג פלאפון, פלאפון העבירה לידיו רשימת עובדים פוטנציאליים (נספח ב' לכתב התביעה). כמו כן אין מחלוקת כי בחודש אפריל 2008 נערכה פגישה במשרדי פלאפון, בה נכחו הנתבע, התובע, נציג פלאפון מר אדי גלבוע (להלן: "גלבוע") ועובדת נוספת מטעם פלאפון – גילת, מנהלת האזור (להלן: "הפגישה"). לגבי הסיבות לפגישה הדעות חלוקות, אולם אין מחלוקת שבפגישה הודיעה פלאפון על כוונתה לסיים את הסכם המשווק ביום 1/6/08 ולהעביר לידיה את תפעול הדוכן. התובע הביע את התנגדותו למהלך (סעיף 18 לתצהיר התובע; עדות גלבוע בעמ' 45 שו' 14).
5.לטענת התובע, הפגישה הסתיימה ללא תוצאות אופרטיביות והוא נטה להאמין שפלאפון תחזור בה מכוונתה להביא לסיום את הסכם המשווק (התובע בסעיף 18 לתצהירו). הנתבעת מצידה טוענת כי הבינה שהיחסים באים לידי סיום, כך גם טוענת פלאפון. כך או כך, היחסים לא הובאו לסיום ביום 1/6/08 אלא ביום 1/7/08, עת התייצבו בדוכן הנתבע ונציג פלאפון לערוך ספירת מלאי. התובע התנגד למהלך, שיגר מטעמו מכתב התראה של עו"ד (נספח ו' לכתב התביעה) ואף בקש לערב את המשטרה אך ללא הואיל. הנתבע אסף את המכשירים מהדוכן; פלאפון ניתקה את התקשורת למחשב בדוכן וכך למעשה הסתיימה תקופת ההפעלה של הדוכן על ידי התובע. אין מחלוקת שפלאפון החלה להפעיל את הדוכן בעצמה, באמצעות עובדים מטעמה, יומיים מאוחר יותר (עדות עדי יעקב בעמ' 36 שו' 6-7).
טענות התובע, בתמצית
6.התובע טוען כי פלאפון היא שקישרה בינו לבין הנתבעת; התובע טוען שפלאפון ידעה או היה עליה לדעת כי הוא עומד להפעיל את הדוכן כמשווק משנה וכי בינו לבין הנתבעת נכרת הסכם לעניין זה; התובע טוען כי תנאי הסכם ההפעלה היו ידועים לפלאפון, גם אם היא אינה חתומה על הסכם זה. עוד מוסיף התובע וטוען כי במשך ששת החודשים בהם הופעל הדוכן על ידו, עמד הוא בכל תנאי הסכם ההפעלה; עמד בכל יעדי המכירות שהוצבו למשווקים על ידי פלאפון; העלה ושדרג את גרף המכירות בצורה משמעותית ואף זכה לתשבחות ופרסים בהפעלת הדוכן (סעיף 19 לתצהיר התובע ונספח ד' לתצהיר) . התובע טוען כי פלאפון ראתה כי טוב, חמדה את הדוכן לעצמה לנוכח הביצועים המרשימים וזו הסיבה האמיתית להודעה בדבר הפסקת הסכם המשווק.
7.התובע טוען כי כתוצאה מהפרת הסכם ההפעלה נגרמו לו נזקים רבים, הכוללים אובדן השתכרות של 20,000 ₪ לחודש, במכפלת 18 חודשי הפעלה שנותרו (ביחד עם תקופת האופציה); וכן הוצאות שנגרמו לו בתפעול הדוכן, בין היתר הכשרת עובדים, שכירת דירה בת"א, רכישת ציוד (ראו פירוט בסעיף 34 לכתב התביעה). התביעה הועמדה על הסך של 480,925 ₪. יש לציין כי בעקבות הערות של בית המשפט במהלך הדיונים, לפיהן לא ניתן לתבוע הן פיצויי הסתמכות (ההוצאות) והן פיצויי קיום (אובדן הרווחים), צומצמה התביעה לאובדן רווחים בלבד. גם מרכיב זה צומצם מהסך של 360,000 ₪ לסך של 241,722 ₪, וזאת בהסתמך על חוות דעת מומחה, יועץ מס וחשבונאי, מר סיימון מוניר (להלן: "חוו"ד מומחה" ו/או "מוניר", בהתאמה, חוו"ד סומנה ת/1). בחוו"ד המומחה נקבע כי ההשתכרות החודשית הממוצעת של התובע בששת חודשי ההפעלה עמדה על 13,429 ₪ לחודש.
8.התובע הגיש את תביעתו כנגד שלושה גורמים – הנתבעת, בשל הפרתה את הסכם ההפעלה; הנתבע, אשר לטענת התובע התחייב אישית בכל חיוב הנתבעת על פי הסכם זה; ופלאפון, שלטענת התובע ידעה כאמור על הסכם ההפעלה וגרמה לנתבעת להפר הסכם זה, קרי עוולת "גרם הפרת חוזה".
טענות הנתבעים
9.הנתבע טוען כי דין התביעה האישית כנגדו להדחות, שכן הטענות במישור האישי כלל לא הוכחו ורק הנתבעת היא שחתומה על הסכם ההפעלה. הנתבעת טוענת כי על פי סעיפי הסכם ההפעלה הייתה רשאית לתת הודעת מראש של שלושה חודשים, וכך נהגה. הנתבעת צירפה לכתב הגנתה מכתב מיום 15/4/08, מכתב בו היא מודיעה על סיכום הפגישה (להלן: "המכתב"). בחקירתו של ארז נאמר כי המכתב נחתם על ידי אחותו ונמסר לתובע ביד (עמ' 33 שו' 22).
10.הנתבעת טוענת כי בסיום הפגישה היה ברור לכל הצדדים שהסכם המשווק מובא לסיומו ביום 1/6/08; הנתבעת טוענת שהתובע קיבל על עצמו את הודעתה של פלאפון, הסכים למעשה לסיום היחסים החוזיים והראיה שפעל בהתאם להודעה זו, אם כאשר דרש בחודש מאי 2008 השבת דמי ביטוח (נספח ב' לכתב ההגנה); אם לאור העובדה שצמצם את היקף רכישותיו לאחר הפגישה (חקירת התובע בעמ' 15 שו' 11; עמ' 21 שו' 16-23); אם לאור העובדה שבדק חלופות למיזם אחר עם הנתבעת (עדות ג'קי אשכנזי מטעם הנתבעת, עמ' 26 שו' 27-31). הנתבעת טוענת שהתנהגות התובע ביום 1/7/08 נועדה אך ורק כדי לעורר פרובוקציות. בסעיף 15 לתצהיר ארז נטען כי דווקא התובע הוא שהפר את ההסכם בכך שמכר באופן מפר מוצרים שאינם שייכים לפלאפון.
11.בנוסף ולחלופין, מכחישה הנתבעת את גובה הנזק. לטענתה, בכל מקרה לא ניתן לפסוק פיצוי ל-18 חודש כיוון שהזכות להארכת תקופת ההפעלה הייתה נתונה לשיקול דעתה הבלעדי של הנתבעת; שהתובע לא הוכיח את הפסד ההשתכרות הנטען שלו וכי לא ניתן להסתמך על חוו"ד המומחה, שנערכה על ידי יועץ מס ולא רואה חשבון; שהיה על התובע לפעול להקטנת הנזק, והוא לא עשה כן.
טענות פלאפון
12.פלאפון טוענת כי היא אינה צד להסכם ההפעלה ולא ידעה עליו בעת כריתתו. פלאפון אינה חולקת על העובדה שהקשר בין התובע לנתבעת נעשה באמצעותה, אולם לטענתה אין בעובדה זו כדי להוביל למסקנה שידעה על הסכם ההפעלה, מה עוד שהסכם זה מנוגד להוראת סעיף 19 להסכם המשווק, האוסר על העברת זכויות למשווק משנה ללא קבלת הסכמת פלאפון מראש ובכתב. הסכמה שכזו לא ניתנה.
13.פלאפון טוענת כי ביטול הסכם המשווק נעשה כדין ועל פי זכותה המעוגנת בסעיף 12.2 להסכם זה; פלאפון טוענת שהמשווק קרי הנתבעת הסכימה לביטול הסכם המשווק וכך הוא הובא לידי סיום כדין. פלאפון טוענת כי לא יכולה להישמע כנגדה טענה של גרם הפרת חוזה, הן משום שלא ידעה על קיומו של הסכם ההפעלה והן מכיוון שהסכם זה מנוגד להסכם המשווק . פלאפון שוללת את טענת התובע לפיה "חמדה" את הדוכן לעצמה. פלאפון טוענת שמהנתונים שברשותה עולה שביצועי הדוכן כלל לא השתפרו בתקופת ההפעלה על ידי התובע (נספח ג' לתצהיר התובע ותשובותיו בעמ' 22 שו' 9); שאם זכה התובע בפרסים כלשהם, אזי הדבר נובע אך ורק מהגדרת יעדים נמוכים (עדות גלבוע בעמ' 41 שו' 29-31) וגלבוע בעדותו אף טען שלפאלפון משתלם יותר להפעיל דוכנים על ידי משווקים (עמ' 46 שו' 9-13), כך שאין כל היגיון בטענה זו.
14.פלאפון אף היא העלתה טענות לגבי גובה הנזק ואמינות התובע והעד מטעמו, מוניר; פלאפון טענה כי התובע נמנע מלהציג ראיות שהיו יכולות לסייע לו בגרסתו; עוד פירטה פלאפון בכתב הגנתה ובתצהירים מטעמה ( סעיפים 29 עד 53 לתצהיר גלבוע; תצהירה של הגב' רינת זכות, ממחלקת הביטחון של פלאפון, סומן נ/4) שורה של מעשי תרמית והונאה אותם בקשה לייחס לתובע בתקופת ההפעלה. לטענת פלאפון נגרמו לה נזקים בסך של 25,362 ₪ והיא רשאית לקזז סכומים אלו מכל סכום שיפסק כנגדה, אם יפסק.
השאלות הדורשות הכרעה