אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אפרים שריר נ' נירית זרעים בע"מ ואח'

אפרים שריר נ' נירית זרעים בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 28/03/2017 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
12-17
28/03/2017
בפני המשנה לנשיאה:
א' רובינשטיין

- נגד -
המבקש:
אפרים שריר
עו"ד דב הירש
המשיבים:
1. נירית זרעים בע"מ
2. ערמוני תקשורת שיווקית בע"מ

עו"ד אבי שץ
עו"ד נועה מוטולה
עו"ד רונית זמני ערמוני
החלטה

          

א.           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטת ר' גלפז מוקדי) מיום 25.12.16 בע"א 26435-07-16, בגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בעפולה (הרשמת הבכירה ר' ג'באלי) מיום 4.7.16 בתא"מ 24962-11-14. עניינה של הבקשה בשאלת היקף הפיצוי ליוצר שזכותו המוסרית כי שמו ייקרא על יצירתו הופרה.

 

רקע והליכים קודמים

 

ב.                  המבקש הוא צלם שעבד בעיתון "ידיעות אחרונות". ביום 21.7.07 צילם המבקש במסגרת עבודתו תמונה, שקיבלה תהודה רבה בכלי התקשורת, ובה נראה שר הביטחון דאז מנסה לצפות בתרגיל צבאי דרך משקפת שעדשותיה מכוסות (להלן התמונה).

 

ג.            כעבור כשבע שנים, ביום 15.7.14, פורסמה התמונה כפריט פרסומי בעיתון "הארץ" תחת הכותרת "מודעה", ולצידה הכיתוב "מה שהוא ראה עם משקפת סגורה, לא ראיתם עם עיניים פקוחות. נירית זרעים, נתיב העשרה". התמונה פורסמה על-ידי המשיבה 1, חברת נירית זרעים בע"מ, העוסקת בפיתוח זרעים ובטיפוחם, באמצעות המשיבה 2, חברת הפרסום ערמוני תקשורת שיווקית בע"מ, שרכשה את זכות השימוש בתמונה מסוכנות התמונות העולמית AP (להלן גם חברת AP). התמונה פורסמה מבלי שניתן למבקש מה שקרוי "קרדיט", דהיינו מבלי שצוין כי הוא אשר צילם אותה.

 

ד.            ביום 12.11.14 הגיש המבקש לבית משפט השלום בעפולה תביעה כספית בסך 50,000 ₪ נגד המשיבה 1, בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מכך שזו הפרה, לטענתו, את זכות היוצרים הכלכלית ואת הזכות המוסרית ביצירתו. בהמשך, תיקן המבקש את כתב התביעה, זנח את טענותיו ביחס להפרת זכות היוצרים הכלכלית והעמיד את סכום התביעה בגין הפרת זכותו המוסרית ביצירה על 25,000 ₪.

 

ה.           כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, המבקש טען כי המשיבה 1 הפרה את זכותו המוסרית בתמונה בשלוש דרכים שונות. ראשית, נטען כי פרסום התמונה מבלי שצוין שמו של המבקש כמי שצילם אותה מהוה פגיעה בזכותו המוסרית ששמו ייקרא על יצירתו (להלן גם זכות הייחוס). שנית, המבקש טען כי התמונה פורסמה לאחר שנערכו בה שינויים ולא כפי שצולמה במקור, באופן שפגע בשלמות היצירה ובערכה הכספי (להלן גם הזכות לשלמות היצירה) ואף בכבודו ובשמו הטוב. שלישית, נטען כי פרסום התמונה נועד להעביר מסר פוליטי שהמבקש אינו שותף לו, ואף בכך יש משום פגיעה בכבודו ובשמו הטוב.

 

ו.             משיבה 1 טענה, בתמצית, כי זכות השימוש בתמונה, לרבות הזכות לפרסמה ללא ציון שמו של המבקש כמי שצילמה, נרכשה על-ידיה כדין מחברת AP באמצעות משיבה 2, ומשכך אין למבקש עילת תביעה כנגדה. לחילופין, טענה משיבה 1 כי עומדת לה הגנת "מפר תמים" החקוקה בסעיף 58 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלןחוק זכויות יוצרים או החוק); זאת משום שלא ידעה ולא היה עליה לדעת כי התשלום בגין זכות השימוש בתמונה אינו פוטר אותה ממתן "קרדיט" למבקש. לחילופי חילופין, טענה משיבה 1, כי היא חוסה תחת הגנת "שימוש הוגן", החקוקה בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, וזאת, לדבריה, מן הטעם שכל מטרת פרסום התמונה היתה להביע הערכה לשר הביטחון דאז, ואין בה משום מסר פוליטי או שיקול מסחרי כלשהם. לבסוף, הכחישה משיבה 1 את טענת המבקש בדבר הפגיעה שבוצעה בשלמות היצירה, וטענה כי לא ערכה כל שינוי בתמונה שרכשה מחברת AP. 

ז.             משיבה 2, שצורפה כצד להליך על-ידי משיבה 1, טענה כי לא הופרה זכותו המוסרית לייחוס של המבקש, כיון שאין כל חובה "בדין, בהסכם או בנוהג" לציין את שמו של צלם לצד תמונה שצילם, כל עוד מדובר בתמונה המיועדת לצרכי פרסום ולא לצרכי כתבות עיתונאיות. לחלופין, טענה משיבה 2 כי היא חוסה תחת הגנת "מפר תמים". עוד טענה, כי לא נערך כל שינוי בתמונה שפגע בזכות המבקש לשלמות היצירה.

 

ח.           ביום 4.7.16 דחה בית משפט השלום את תביעת המבקש. ביחס לפגיעה בזכותו המוסרית לייחוס, קבע בית המשפט כי זכות זו אינה מוחלטת והיא כפופה לסייג של סבירות, בהתאם לשיקולים המנויים בסעיף 50 לחוק זכויות יוצרים. נקבע, כי הגם שהמשיבה 1 לא ציינה את שמו של המבקש כמי שצילם את התמונה שפורסמה, ועל דרך הכלל "נראה כי מדובר בהפרה של הזכות המוסרית", הנה בנסיבות דנן, ובפרט "לאור הנהוג בענף הצילום המסחרי שלא לציין את שם הצלם שתמונתו מפורסמת", ונוכח ההיקף המוגבל של השימוש שנעשה בתמונה, פעלה של המשיבה 1 סביר בנסיבות הענין ואין בו משום הפרת זכותו המוסרית של המבקש. הוטעם כי גם בתנאי הרישיון לשימוש בתמונה שרכשו המשיבות מחברת AP, לא צוינה החובה למתן "קרדיט" לצלם, ומכל מקום "לפי מבחן הסבירות לא קיימת בפועל חובה כזו". בית המשפט דחה אף את טענות המבקש כי התמונה שפורסמה נועדה להעביר מסר פוליטי וכי בוצע בה שינוי ביחס לתמונה המקורית.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ