החלטה
לאור דברי ב"כ העורר, אני דוחה את שמיעת הערר לשעה 11:30.
לא אוכל לראות באישור המסירה שהוצג לעיוני, אינדיקציה לכך שהמשיבה בתיק זה, מודעת לערר, ולחובתה להתייצב היום.
ניתנה והודעה היום ט' אב תשע"א, 09/08/2011 במעמד הנוכחים.
גיליה רביד, שופטת
החלטה
זה הוא ערר שהוגש על החלטת בית המשפט קמא מיום 8/8/11, שבמסגרתה האריך את מעצרו של העורר ושל אדם נוסף עד מחר – 10/8/11 לצורך הגשת כתב אישום נגדו, מכוח הצהרת תובע.
לטענת ב"כ העורר, שגה בית המשפט בהחלטתו, מן הטעם שלא נתן דעתו לאפליה בין העורר וחברו, שכנגדם הוגשה הצהרת התובע, לבין אדם שלישי בשם יעקב רודל, ששוחרר על-ידי בית המשפט, ולא התבקשה העמדתו לדין. לדברי ב"כ העורר, מדובר במי שהוא לכאורה שותף לעבירה, ואפליה זו צריכה להביא לשחרורו של העורר.
נטען על-ידי ב"כ העורר כי לעורר מיוחסת עבירת התפרצות גרידא, שאיננה מקימה כשלעצמה עילת מעצר מכוח החוק, ובמכלול השיקולים השונים, לרבות העובדה שיעקב רודל שוחרר, יש להורות על שחרורו של העורר בחלופת מעצר, לפיה ישהה בביתו או בבית אחיו.
ב"כ המשיבה הביעה התנגדותה לבקשה. לטענתה, אין כוונה להעמיד את יעקב רודל לדין, משום הערכה שאין כנגדו די ראיות, ומשכך, לא ניתן לדבר על אפליה פסולה, אלא על אבחנה כדין בין אנשים שאינם שווים.
לגופו של עניין, נטען למסוכנותו של העורר, הנובעת הן מעצם ביצוע ההתפרצות בשעת יום, והן על רקע עברו הפלילי המכביד.
ב"כ המשיבה הפנתה גם לעובדה כי יש כוונה להביא העורר לדין מחר, וכי כבר הוכנה לגביו טיוטת כתב אישום, והציגה בפניי טיוטה זו, לרבות העבירות שמיוחסות לעורר.
אין מחלוקת שבית משפט הורה על הארכת מעצרו של העורר מכוח הצהרת תובע, ואף קצב את תקופת המעצר באופן סביר לשלושה ימים.
מסקנת בית המשפט בהחלטתו מיום 8/8/11, כי קיימים חשדות הקושרים את העורר למעשים המיוחסים לו, איננה שנויה במחלוקת.
השאלה שיש לשאול כיום האם שגה בית המשפט בכך שלא עשה את האבחנה הראויה בין העורר לבין יעקב רודל, הוא לאחר שמיעת טיעוניה של ב"כ המבקשת, יש להשיב על שאלה זו בשלילה.
ככל שניתן לראות, אין כוונה להעמיד את יעקב רודל לדין, בטענה שאין כנגדו די ראיות לכאורה, ובשלב זה של ההליך, מדובר בתשובה מספקת, שמלמדת על כך שבית המשפט היה רשאי שלא להתייחס אליו ואל העורר באופן זהה.
בית המשפט נימק את החלטת לקבל את הבקשה להארכת מעצרו של העורר, ולא מצאתי כי נפלה שגגה בהחלטתו זו. גם אם בבוא היום יסבור בית המשפט שידון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, כי יש מקום להורות על שחרורו של העורר בחלופת מעצר, הרי שתהא זו החלטה מושכלת, לאחר שייבחן האם יש בחלופות המעצר כדי לאיין את מסוכנותו של העורר.
סיכומו של דבר, לאור האמור לעיל, אני דוחה את הערר.
ניתנה והודעה היום ט' אב תשע"א, 09/08/2011 במעמד הנוכחים.
גיליה רביד, שופטת
הוקלד על ידי: כנרת גולן