אסרף נ' ליאור ואח'

פסק דין

התובע נהג מכוניתו בכביש החוף בנתיב ימני, והתנועה הייתה צפופה.

לפיכך החליט לרדת לכביש כורכר באזור נחל אלכסנדר, שאיננו מסומן כמובן כצומת.

לדבריו אותת הסתכל במראה וכשלא ראה שום רכב מתקרב, החל בפנייה ימינה, ואז הופיע הנתבע כשהוא נוהג באופנוע בשולי הכביש, ופגע בחלק הצידי אחורי ימני של מכוניתו.

בכתב התביעה ואף בבית המשפט מעיד התובע כי הנתבע נסע במהירות מופרזת, אף שעל פי עדותו בבית המשפט לא ראה כלל את הנתבע בשום שלב תוך כדי נסיעה.

הנתבע טוען כי הוא נסע גם כן בנתיב הימני, סמוך לשול, וגם הוא כמו התובע רצה לרדת לשביל נחל אלכסנדר בשל התנועה האיטית בכביש.

תוך כדי פנייתו ימינה לאחר איתות, הופתע ע"י התובע שסטה גם הוא כמעט בעת ובעונה אחת וכך ארע המפגש התאונתי.

הנתבע טוען כי התובע לא אותת בשום שלב, והוא העיר לו על כך בויכוח שהתפתח בין השניים לאחר התאונה, ואז חזר התובע לתא הנהג של המכונית והפעיל את האיתות ימינה.

עוד טוען הנתבע, כי התובע יצא ממכוניתו לאחר התאונה כשהוא יחף.

הנתבע טוען כי קנה את האופנוע סמוך לפני התאונה, והיה בזמן הרצה באופן שהיה עליו לנהוג במהירות קבועה פחות או יותר של 70 קמ"ש באופן שלא נסע במהירות מופרזת כטענת התובע ונהפוך הוא, נסע במהירות איטית מידי, ולכן החליט לרדת מהכביש אל דרך העפר על מנת להאיץ.

הנני מוצאת את התובע אחראי לגרם התאונה בקבלי את גירסת הנתבע כי הוא החל בפנייה ימינה כאשר היה מימינו של התובע בקצה הנתיב הימני, והתובע לא אותת ימינה, ולא שם לב להימצאותו של הנתבע מימינו.

התוצאה היא שהנני דוחה את התביעה ללא צו להוצאות.

ניתן היום, כ' סיון תש"ע, 02 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: