אסרף (אצראף) עו"ד נ' אסף

פסק דין

הרקע לתביעה :

1.עניינן של התביעה והתביעה שכנגד בסכסוך בין שני אחים: התובע, עו"ד ד"ר יהושע אסרף (אצראף), והנתבע, מר שמעון אסף. בטרם פרצה המחלוקת בין האחים, ייצג התובע את הנתבע, בהליכים כנגד רעייתו דאז, במסגרת תביעה אשר התנהלה בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון.

התביעה נסובה סביב בקשה שהגיש הנתבע לבית המשפט. לטענת התובע, יש באותה בקשה כדי להוות פרסום לשון הרע כנגדו. משכך, יש להשית על הנתבע פיצוי בסך 118,000 ₪, מכוח סעיף 7א (ג) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").

בתביעה שכנגד, עתר הנתבע להשית על התובע פיצויים בסך 500,000 ₪, בגין מספר פרסומים בוטים בהם כתב או אמר התובע לשון הרע כנגד הנתבע ופגע בפרטיותו.

טענות התובע:

2.התובע הינו רופא ועו"ד במקצועו. במסגרת יחסיו הטובים עם אחיו (הנתבע), נאות לייצג אותו בתביעה שהגישה נגדו רעייתו דאז. התביעה התנהלה בבית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 30200/03), בפני כב' הש' שטיין. התובע ייצג את הנתבע בבית המשפט ואף בהליכים אחרים שנקטה האישה כנגדו (כגון תלונות במשטרה).

3.באותה עת, אף התגוררו שני האחים יחדיו, בדירה בבאר שבע, שהותירו הורי האחים לאחר פטירתם.

4. מסיבה שאינה ידועה לתובע, החל הנתבע לגלות זלזול בתובע. כך, הפסיק הנתבע לשלם לתובע את חלקו באחזקת הבית המשותף. על רקע זאת, ביקש התובע בתאריך 7.9.05 להשתחרר מייצוג הנתבע בבית המשפט לענייני משפחה. בקשה זו, נדחתה על ידי בית המשפט. הנתבע לא שיתף פעולה עם התובע בהליכים ועל כן שב ופנה אל בית המשפט, בתאריך 5.12.05 כי יאות לשחררו מייצוג. אז קיבל בית המשפט את הבקשה והורה על השחרור מייצוג [החלטה מיום 6.12.05].

5.בתאריך 12.12.05, הגיש הנתבע "הודעה לבית המשפט", על פיה התובע מסרב לייצג את הנתבע, למרות שבית המשפט סירב לשחררו מייצוג. עוד הוסיף הנתבע, שהתובע מבקש סכומים דמיוניים כשכר טרחה. לכן, כך עתר הנתבע, מתבקש בית המשפט "להתעלם מנסיונות עו"ד אסרף להרע לו".

6.לטענת התובע, יש בבקשה זו כדי לשון הרע. הבקשה הועברה לידיעת השופטת, צוות המזכירות, הקלדנית וב"כ הצד שכנגד ועל כן מתקיים יסוד הפרסום.

7.לנוכח תוכן הבקשה, והנזק שגרמה לתובע בתחום עיסוקו, יש לחייב את הנתבע בפיצוי גבוה בסך 118,000 ₪ וכן למנוע ממנו את הפצת הבקשה בעתיד.

8.אשר לתביעה שכנגד, התובע הכחיש כי היה מעורב בחלק מן הפרסומים. לגבי חלקם האחר, העלה התובע טענות שונות לעניין תוכן הפרסומים וכן טען כי פרסומים אלה נעשו כתגובה ללשון הרע שפרסם הנתבע אודות התובע.

טענות הנתבע:

9.הודעת הנתבע אל בית המשפט לענייני משפחה נערכה במסגרת דיון משפטי בתמ"ש 30200/03 ותמ"ש 30201/03. ההודעה של הנתבע נערכה כתגובה לבקשת התובע לשחררו מייצוג. משכך, הפרסום חוסה תחת ההגנה הקבועה בסעיף 13(5) לחוק.

10.התובע ייצג את הנתבע, בתקופה הקשה בחייו. התובע ניצל את המידע שנמסר לו, אגב הייצוג המשפטי ופגע בפרטיותו של הנתבע.

11.התובע פרסם מספר פרסומים בהם ננקטה לשון הרע כנגד הנתבע:

א.מכתב מחודש פברואר 2006 "סוף גנב לתלייה" – במכתב הזה שנמסר לבני משפחה, בת הזוג וב"כ הנתבע, מתאר התובע את הנתבע כשקרן, כשלון חרוץ ובעל מוסר אישי ירוד.

ב.שיחה מיום 6.1.06 עם שמעון חיון – בשיחה הציג התובע את הנתבע כבעל מוסר ירוד, רמאי, גנב וטיפש.

ג.מכתב מיום 30.12.05 "לא קל לי" – במכתב זה שהופץ לאחים האחרים במשפחה, מתואר הנתבע כאדם שבוגד בערכי המשפחה וכמי שסובל מדיבוק.